ישמח משה
את כל אשר עשה ישראל לאמורי (במדבר כב ב). מה שהקשה הכלי יקר הלא ניסי מצרים גדולים יותר. נ"ל כפשוטו, דהא הוא בעצמו כתב בפסוק (במדבר כב ד) ובלק בן צפור מלך למואב וגו', דר"ל לכך היו יראין אף שהוזהרו ישראל באל תצר את מואב (דברים ב ט), שלא יטהרו בבלק שמארם היה, כמו שפירש רש"י בפסוק (במדבר כב ה) ארץ בני עמו (ד"ה ארץ), וכן הוא במדרש (במ"ר פ"כ ז') כמו שנטהרו בסיחון, עד כאן דבריו. אם כן אף כאן נאמר וירא את כל אשר עשה ישראל לאמורי, שלקח ארצם אף שהוא ארץ עמון ומואב שהוזהרו עליו רק שנטהרו בסיחון, אם כן אף כאן יש לדאוג כנ"ל.
ישמח משה
ויאמר ד' אל משה אל תצר את מואב וגו' (דברים ב ט). וכי מה עלה על דעתו של משה לעשות מלחמה שלא ברשות, אלא נשא משה קל וחומר בעצמו, אמר ומה מדינים שלא באו אלא לעזור את מואב, אמרה תורה (במדבר כה יז) צרור את המדינים והכיתם אותם, מואבים עצמן לא כל שכן, אמר לו הקב"ה לא כשעלתה על דעתך עלתה על דעתי, שתי פרידות טובות יש לי להוציא מהן (ב"ק דף ל"ח:). והקשה הפרשת דרכים על מה שאמר נשא משה קל וחומר בעצמו כו', הא קיימא לן (סנהדרין נ"ד ע"א) אין עונשין מן הדין. עוד יש לי לדקדק מי לא סגי אם הוי אמר נשא משה קל וחומר, ולענין מאי הוסיף לומר בעצמו.
קדושת לוי
ומעתה יבואר ויאמר בלק כו' (במדבר כב, לז), דהמפרשים הקשו מה היתה יראת מואב מישראל הלא ישראל נצטוו שלא להלחם עמם. אפס דהרמב"ן תירץ, דיראתו היתה שלמען אהבת ישראל ימסרו ביד אומה אחרת וישראל יקחו את ארצם מיד אומה אחרת כמו שנטהר ארצם על ידי סיחון ועוג עיין שם. ואם כן יראתם היה שיש אומה אחרת שכובשים ואחר כך יכבשו ישראל את האומה אחרת וכבישות ישראל הוא עלייה של האומות ויהא לארצם עליה על ידי כבישות אחרים. ומצינו כיוצא בזה בענין אכילה דידוע מאמר רבותינו ז"ל דאכילת ישראל להעלת נצוצות שיש בדומם צומח חי, ושיתעלה הדומם צומח חי למדבר אינו שכיח כל כך, גלל כן מפעלות תמים דעים שחי דהיינו הבהמה יאכל דומם צומח ומדבר אוכל החי ומתעלה הדומם צומח שיש בחי למדבר דמחי למדבר בקל שכיח בכל עת להעלות. נמצא על ידי אמצעי, דהיינו החי יש עלייה לדומם צומח, שעל ידי שבאו דומם צומח בתוך החי מתעלה במדבר כשאוכל החי. וכמו כן הנ"ל על ידי אמצעי שיכבוש אחר את מואב יתעלה ארצם שיכבשו ישראל מיד אחר. וזהו עתה ילחכו הקהל את כל סביבותינו, ושלא תקשי הלא אי אפשר לישראל לכבוש אותם שנאמר (דברים ב, ט) לא תצור את מואב, לזה פירוש כלחוך השור את ירק השדה, שיראתו הוא שיהיה כלחוך השור את ירק השדה שהכוונה שהירק יהא לו עלייה על ידי אחר, דהיינו השור דהוא חי. וכמו דהתם העלייה הוא על ידי אחר, כמו כן יראתו בכאן שיתעלה ארץ מואב שיכבשו ישראל ארצם והוא עלייתם על ידי אחר שימסרו ביד אומה אחרת וישראל יכבוש מאומה ההוא ומואב ובלק לא רצו בעלייה זו שיכבשו ישראל ארצם: