Chasidut על דברים 17:8

כי יפלא ממך דבר למשפט וכו' (דברים יז ח). יש לדקדק בפסוק. א', אומרו ממך. ב', פרט בין דם לדם כו', למה פרט כל אלה דייקא, והלא בכל דיני התורה כן הוא. ג', דברי ריבות בשעריך מיותר. ד', וקמת למה לי. ה', הלא התורה נצחיות, וכעת אין לנו מורה צדק במקום אשר יבחר להורותינו הדרך. והנראה דודאי מהראוי לכל בר ישראל שידע כל משפטי התורה הלכה לאמיתה בלי שום ספק, ואם יפול לאדם ספק בהלכות התורה, זה וודאי ברבות חטאו המעוור עיני האדם לבל ראות האמת, והן ג' ראשי עבירות קנאה ותאוה וכבוד, שאמרו ז"ל (אבות פ"ד מכ"א) שמוציאין את האדם שזה כלל העבירות כנודע, והנה כל חלק מאלו הג' יעוור חלק אחד ממשפטי התורה. וז"ש כי יפלא ממך וכו', ר"ל סיבת ההעלם הוא ממך ומאתך שאתה גרמת בחטאך, ואמר בין דם לדם זה בא מסיבת התאווה, על כן נעלם ממנו טהרת האשה מדמה. בין די"ן לדי"ן הוא בין איש לרעהו דיני ממונות, נעלם ממנו בסיבת קנאת איש מרעהו. בין נג"ע לנג"ע שזה העדר הכבוד לאדם שטמא טמא יקרא, זה נעלם ממנו בסיבת רדיפת הכבוד. ואמרו דברי ריבות בשעריך, הוא להיות אותן דברי הריבות הם בשעריך, בשיעור קומה שלך שאינך שלם בדבר. והנה עצה היעוצה בכל דור ודור בנפול לאדם ספק במשפטי התורה, לשוב אליו ית' באמת וטעמא רבא אית ביה למשכילים, להיות האדם בספק הוא בקטנות המוחין והוא בהעדר המוחין דגדלות, ובחינת תשובה היא בחינת אמא הנותן לאדם מוחין כנודע. והנה בהעדר המוחין אין לו זקיפת ראש בשיעור קומה שלימה כנודע, רק כששב בתשובה אז מנחל בדרך ישתה על כן ירים ראש (תהלים קי ז). וז"ש וקמת בשיעור קומה שלימה לקבל מוחין דגדלות, ועלי"ת בעליה ממש אל המקום אש"ר, היינו מקום תשובה עילאה הנקרא אש"ר בינ"ה המאשרינו, שהוא אשר יבחר י"י אלקיך בו, והבן מאד כי סמכתי על המשכיל:

זאת תהיה תורת וכו' והובא אל הכהן, ויצא הכהן וכו' (ויקרא יד ג). להבין רמז זא"ת. וגם אומרו והובא אל הכהן ואחר כך ויצא הכהן (ויקרא יד ג), שהם דברים סותרים וכו'. וירמוז לדעתי על פי האמור בזהר (תיקו"ז הוספות ה קמ"ג ע"ב) ובין נגע לנגע (דברים יז ח), כמה דאוקמוה איכה ישבה בדד (איכה א א), דאיהי חשיבא שכינתא בגלותא כמצורע, דאיתמר בה (ויקרא יג מו) בדד ישב מחוץ למנחה, מחוץ ודאי דא גלותא דאיהי לבר מארעא דישראל כו'. והנה אמרו עוד בזהר (ח"ג ו' ע"א) בפסוק (עמוס ה ב) נפלה ולא תוסיף וכו', דבפורקנא בתרייתא לא תהוי כזימנא קדמאה, שהשכינה בעצמה כביכול באת לבית המלך, מה שאין כן בפורקנא בתרייתא המלך יבוא אליה להקימה מעפר, עיין שם. וזה שנרמז בתורה זא"ת (היא השכינה הנקראת זא"ת בזאת יבוא אהרן (ויקרא טז ג), תהיה (לה) תורת המצרע ביום טהרתו, (יהיה עת וזמן אשר לא יבוא אליה המלך להקימה, רק) והובא אל הכה"ן (הוא המלך היחיד ומיוחד הנרמז בתיבת כה"ן, שהן המה אותיות האחדים באתוון א"ט ב"ח כנודע, ואחר כך פסקינהו לפסוק בפני עצמו להורות לפורקנא בתרייתא, אז לא יהיה כזימנא קדמאה, רק) ויצא הכהן אל מחוץ למחנה (להקימה מעפר ולחוננה כימי עולם במהרה בימינו אמן:

והנה שמות הארץ מתחלקת להרבה כמו שאמרו חז"ל (ויקרא רבה כ"ט, י"א) שבעה שמות יש לארץ. ופעם אמרו (ילקוט משלי תתקמ"ג) עשרה שמות יש לארץ. וכל שמותיה אינם כי אם לפי ערך רבות הקדושה אשר בה או ח"ו להיפוך כן תקרא את שמה באותיותיה. אשר על כן מקום מדור הקליפות בכללו נקרא מדבר ששם מקומם כי הוא המורה על מדבר שממה מאין יושב. כי שם עיקר דירת החיצונים. שאם היו יושבין בישוב העולם היו מחריבין העולם. שהם אינם חפצים בישוב כמאמר הכתוב (ישעיה כ"ד, י"ב) ושאיה יוכת שער. וכן אפילו בישוב, מקום שכונת הרע נקרא חוצות המורה על מדור החיצונים. ומדור הקדושה נקרא על פי הרוב מקום. והוא היותר נבחר משמות הארץ כמו (בראשית כ"ב, ד') וירא את המקום מרחוק. או (שם כ"ח, י"א) ויפגע במקום. או (דברים י"ז, ח') וקמת ועלית אל המקום אשר יבחר ה'. וכאלה רבות. כי הוא המורה כביכול על שם אלהינו יתברך שמו שנקרא לפעמים על שם המקום שעל כך אמר הכתוב (שמות ל"ג, כ"א) הנה מקום אתי וגו'. שבחינת מקום הוא אתי והוא מורה על איזהו מקומן שנסתלק הרע משם ומוכן ומזומן להשראת הקדושה כמאמר הכתוב (שם ג', ה') כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קדש הוא. וזהו (תהלים כ"ד, ג') ומי יקום במקום קדשו.