Chasidut על ישעיהו 38:16

וְזֶה בְּחִינַת תְּפִלִּין, כִּי תְּפִלִּין הֵם הִתְנוֹצְצוּת הַמֹּחִין, כַּיָּדוּעַ וְכַמְבֹאָר בִּדְבָרָיו ז"ל בְּמָקוֹם אַחֵר (סִימָן לח) שֶׁעַל-יְדֵי זֶה זוֹכִין לִגְדֻלָּה בְּחִינַת מַלְכוּת בִּבְחִינַת מֶלֶךְ אָסוּר בָּרְהָטִים-ברהיטי מֹחִין, שֶׁזֶּהוּ כָּל בְּחִינַת תְּפִלִּין, כַּמְבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁמִּקְרָא זֶה נֶאֱמַר עַל תְּפִלִּין שֶׁהֵם בְּחִינַת רהיטי מֹחִין הִתְנוֹצְצוּת הַמֹּחִין, שֶׁבָּהֶם אָסוּר וְקָשׁוּר וְצָרוּר בְּחִינַת הַמַּלְכוּת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת וְהָיְתָה נֶפֶשׁ אֲדוֹנִי צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים, שֶׁנֶּאֱמַר עַל מַלְכוּת דָּוִד שֶׁהִיא קְשׁוּרָה וּצְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים שֶׁהֵם הַתְּפִלִּין, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת קֶשֶׁר שֶׁל תְּפִלִּין, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (סִימָן נד), הַיְנוּ שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו צִוָּנוּ לְהָנִיחַ תְּפִלִּין בְּכָל יוֹם שֶׁהֵם הִתְנוֹצְצוּת הַמֹּחִין, שֶׁהֵם בְּחִינַת אוֹר הַפָּנִים כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ עַל-יְדֵי זֶה קְדֻשַּׁת אוֹר פְּנֵי הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, שֶׁעַל-יְדֵי הִסְתַּכְּלוּתָם עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת הַמֹּחִין עַד שֶׁזּוֹכִין לְכָל הַבְּחִינוֹת הַנַּ"ל עַד שֶׁזּוֹכִין לְחַיִּים נִצְחִיִּים שֶׁהֵם עֲנָוָה וְשִׁפְלוּת אֲמִתִּי שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ שֶׁהֵם בְּחִינַת תְּחִיַּת הַמֵּתִים וְכַנַּ"ל וְכָל זֶה מְקַבְּלִין עַל-יְדֵי הִסְתַּכְּלוּת פְּנֵי הַצַּדִּיקִים, אֲבָל לַאו כָּל אָדָם זוֹכֶה לָזֶה, כִּי לַאו כָּל אָדָם זוֹכֶה לֵידַע הֵיכָן מֹשֶׁה שָׁרוּי הֵיכָן אַהֲרֹן שָׁרוּי, הַיְנוּ שֶׁהָרוֹב אֵינָם יוֹדְעִים הֵיכָן הֵם הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הַגְּדוֹלִים בַּמַּעֲלָה הַזֹּאת שֶׁיְּכוֹלִין עַל-יְדֵי הִסְתַּכְּלוּתָם לְבַד לִזְכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל בְּכָל הַבְּחִינוֹת הַנַּ"ל עַד שֶׁיִּזְכֶּה לִבְחִינַת תְּחִיַּת הַמֵּתִים שֶׁהוּא חַיִּים נִצְחִיִּים, שֶׁהוּא עִקַּר הָאֹשֶׁר והמקוה, עִקַּר הַתַּכְלִית הָאֲמִתִּי, עִקַּר תִּקְּוָתֵינוּ לָנֶצַח וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁזּוֹכֶה לָזֶה לְהִתְקָרֵב לְזֶה הַצַּדִּיק וּלְהִסְתַּכֵּל בּוֹ וּלְהִתְעַדֵּן בְּאוֹר פָּנָיו הַקְּדוֹשִׁים בְּוַדַּאי גַּם הוּא אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּסְתַּכֵּל בּוֹ בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, עַל-כֵּן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו חָמַל עָלֵינוּ וְנָתַן לָנוּ מִצְוָה הַקְּדוֹשָׁה וְהַנּוֹרָאָה הַזֹּאת לְהָנִיחַ תְּפִלִּין בְּכָל יוֹם, כִּי הַתְּפִלִּין הֵם קְדוֹשִׁים בִּקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה כָּל כַּךְ, שֶׁעַל-יְדֵי זֶה יָכוֹל כָּל אֶחָד מִיִּשְֹרָאֵל לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ קְדֻשַּׁת הִתְנוֹצְצוּת הַמֹּחִין הַנִּמְשָׁכִין מֵהִסְתַּכְּלוּת פְּנֵי הַצַּדִּיקִים, כִּי תְּפִלִּין הֵם אוֹר הַפָּנִים כַּנַּ"ל וְעַל-כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מְנָחוֹת מד), הַמֵּנִיחַ תְּפִלִּין זוֹכֶה לְחַיִּים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יְשַׁעְיָה ל"ח), "ה' עֲלֵיהֶם יִחְיוּ", הַיְנוּ בְּחִינַת חַיִּים נִצְחִיִּים הַנַּ"ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת תְּחִיַּת הַמֵּתִים, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲנָוָה וְשִׁפְלוּת אֲמִתִּי שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ כַּנַּ"ל וְזֶה בְּחִינַת הַשִֹּמְחָה שֶׁל תְּפִלִּין, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בְּרָכוֹת), דַּהֲוֵי חדי כולה יומא וְאָמַר תְּפִלִּין קָא מנחנא כִּי חַיִּים הַנַּ"ל הֵם עִקַּר הַשִֹּמְחָה הַנִּצְחִיִּית, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים ט"ז), "תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שׂבַע שְֹמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ" שֶׁזֶּה זוֹכִין עַל-יְדֵי תְּפִלִּין, שֶׁהֵם בְּחִינַת אוֹר הַפָּנִים כַּנַּ"ל וְזֶה בְּחִינַת קֶשֶׁר שֶׁל יוּד שֶׁהִזְהִירוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה מְאֹד שֶׁלֹּא יִתְרַחֵק ח"ו, מִן הַתְּפִלִּין, כִּי יוּד הוּא בְּחִינַת עוֹלָם הַבָּא, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מְנָחוֹת כ"ט), הַיְנוּ בְּחִינַת חַיִּים נִצְחִיִּים שֶׁל עוֹלָם הַבָּא, שֶׁהוּא עֲנָוָה וְשִׁפְלוּת אֲמִתִּי, שֶׁזֶּהוּ גַּם כֵּן בְּחִינַת יוּד שֶׁהוּא קְטַנָּה שֶׁבָּאוֹתִיּוֹת, הַיְנוּ בְּחִינַת עֲנָוָה אֲמִתִּיִּית וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁהָעוֹלָם הַבָּא נִבְרָא בְּיוּד עַל שֵׁם שֶׁהַצַּדִּיקִים שֶׁיִּהְיוּ אָז מֻעָטִים וְלִכְאוֹרָה תָּמוּהַּ הֲלֹא כָּל יִשְׂרָאֵל יִהְיוּ שָׁם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אָבוֹת א'), כָּל יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר (יְשַׁעְיָה ס'), "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִרְשׁוּ אָרֶץ וְכוּ'" אַךְ מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁהַצַּדִּיקִים שֶׁיִּהְיוּ שָׁם הֵם מֻעָטִים הוּא בִּבְחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עַל פָּסוּק (דְּבָרִים ז'), "כִּי אַתֶּם הַמְעַט מִכָּל הָעַמִּים" וּפֵרֵשׁ רש"י עַל עֲנָוָה וְשִׁפְלוּת שֶׁאַתֶּם מְמַעֲטִים עַצְמְכֶם וְזֶה שֶׁהַצַּדִּיקִים שֶׁיִּהְיוּ שָׁם בָּעוֹלָם הַבָּא הֵם מֻעָטִים מֻעָטִים וַדַּאי, כִּי לֹא יִהְיֶה שָׁם רַק מִי שֶׁהוּא בִּבְחִינַת כִּי אַתֶּם הַמְעַט מִכָּל הָעַמִּים, דְּהַיְנוּ שֶׁהוּא מְמַעֵט וּמַקְטִין עַצְמוֹ, כִּי חַיִּים נִצְחִיִּים שֶׁל עוֹלָם הַבָּא אֵין מִי שֶׁיּוּכַל לְקַבֵּל כִּי אִם הַשִּׁפְלוּת וְהָעֲנָוָה שֶׁל כָּל אֶחָד וְכוּ' וְכַנַּ"ל:

וְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קַבָּלָתָהּ מִבְּחִינַת יַעֲקֹב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ל״ז:א׳): וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ, בִּשְׁבִיל זֶה, נִקְרֵאת אֶרֶץ הַחַיִּים (זוהר ויקרא דף מה:), כִּי תְּפִלִּין נִקְרָאִים חַיִּים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה לח): ה' עֲלֵיהֶם יִחְיוּ.

וירמוז עוד ויהי מקץ שנתים ימים (בראשית מא א). היינו סוף ב' אלפים הראשונים תהו (סנהדרין צ"ז ע"א), שאחר כך התחילו ב' אלפים תורה מאברהם. וזהו ופרע"ה חלם, ר"ל התחילה להתחזק ההתגלות בעולם של התורה ונבואה. ויתפרש פרע"ה התגלות כנ"ל, ותיבת חלם מלשון ותחלימנו ותחיינו (ישעיה לח טז), והנה אף על פי כן עדיין התורה לא ניתנה, כי היה צריך להמתין עד שיבא משה סוד הדעת שהוא מוכן לכך. וזהו והנה עמד על היאור, כבר כתבנו יאור הוא יסוד דבינה, ומשם הוא דרגא דמשה וכמ"ש בספר מאורי אור. ויתפרש עומ"ד מלשון המתנ"ה, כמו עומד לדין עמים (ישעיה ג יג), שהוא לשון מתו"ן. והנה עומד על היאור, ר"ל שהוא מתינות בדבר, עד שיבא היאור הוא משה שהוא מוכן לכך, על כן לא ניתנה התורה תיכף, והבן: