באר מים חיים
ויאמר וגו' למען רבות מופתי בארץ מצרים וגו'. רש"י ז"ל פירש רבות מופתי מכת בכורות וקריעת ים סוף ולנער את מצרים, ולכאורה יקשה הלא נאמר רבות מופתי בארץ מצרים, וקריעת ים סוף וניעור מצרים לא היה בארץ מצרים כי אם במדבר והיה לו לומר רבות מופתי במצרים. ואפשר לומר כי רבות מופתי קאי על מכת בכורות לבד, כי נודע אומרם ז"ל (שמות רבה י"ב, ד') שהמכות נעשו שלושה על ידי הקב"ה שלושה על ידי אהרן ושלושה על ידי משה ואחד על ידי כולן. והנה מיעוט רבים הוא שלושה כמאמר חז"ל (תורת כהנים מובא בילקוט רמז תקס"ח) בפסוק (ויקרא ט"ו, כ"ה) ואשה כי תזוב וגו' ימים רבים, וכן הוא (בויקרא רבה י"ט, ה' ובנדה ע"ב:) שעל כן חושב רש"י ז"ל כאן שלושה מופתים לתרץ לשון רבות המורה על בחינת רבים שהם שלושה, ולזה אמר הכתוב לא ישמע אליכם וגו' למען רבות מופתי שארבה מופתים שלי הנעשים על ידי שיהיו שלושה בבחינת הרבים והוא על ידי מכת בכורות שהוא השלישי הנעשה על ידי הקב"ה כאומרם שם. ועל כן סמך הכתוב לזה לומר, ומשה ואהרן עשו את כל המופתים האלה וגו', שהכתוב הזה לכאורה לגמרי מיותר כפירוש רש"י, ואכן לדברינו נכון כי אחר שאמר הכתוב למעלה שהקב"ה חפץ שירבה מופתיו הנעשים ע"י שיהיו שלושה, אמר כאן ומשה ואהרן עשו את כל המופתים האלה וגו' כלומר הנה הם כבר עשו כל המופתים הנזכרים שכל אחד נעשה על ידו שלושה מכות ועל כן חפץ הקב"ה שגם על ידיו יֵעָשֶה שלושה ולזה הבטיח לא ישמע אליכם וגו' למען רבות מופתי גם כן בבחינת שלושה כאמור.
באר מים חיים
או יאמר הכתוב ויהי בימים הרבים ההם וגו'. כי נודע אומרם ז"ל (בראשית רבה מ"ב, ב') בכל מקום שנאמר ויהי משמש צרה כו', ועוד אמרו כאן (שמות רבה א', ל"ד) ימים של צער היו ולפיכך קורא אותן רבים ודכוותיה (ויקרא ט"ו, כ"ה) ואשה כי תזוב זוב דמה ימים רבים לפי שהיו של צער קורא אותן רבים. ולזה אמר הכתוב ויהי בימים הרבים, כלומר אף שכל ימיהם היו נקראים ימים רבים לפי שהיו ימים של צער מאז הכביד עליהם העבודה אבל עתה נוסף צרה על צרה להיותם נקראים ויהי בימים הרבים שהוא לשון צרה אף נגד ימים הרבים שהם ימים צער שאפילו נגד ימים הרעים ההם נקראים הם ימי צרה שנתוסף עליהם צער על צער ויגון על יגון. ומהו הצרה שנתוסף להם כי וימת מלך מצרים שנצטרע וצווהו החכמים להיות שוחטין עליו ק"ן ילדי ישראל בבוקר וק"ן בערב לרחוץ בדמם כאומרם שם ועל כן ויזעקו כי כל זעקה הוא מן הלב וזה מתקבל יותר כי זעקת הלב בלב נשבר ונדכה אף אלהים שהוא בחינת הדין לא תבזה אותו. ואומר הכתוב ותעל שועתם אל האלהים מן העבודה, פירוש שעלתה שועתם זה שזעקו מן הלב בדבר שחיטת הבנים יותר מן העבודה פירוש מן צעקת העבודה שמה שצעקו לה' מן העבודה לא עלתה למרום כמו זה הזעקה שזעקו במיתת מלך מצרים כי מן הלב היה כדבר האמור.
באר מים חיים
ולזה אמר הכתוב, ויגר אברהם בארץ פלשתים ימים רבים, כלומר אברהם כשראה שנולד יצחק קיבל גירות על עצמו להיות גר בארץ לא לו בין הפלשתים וגר שם ימים רבים עבור כן בכדי שיתחיל הגירות מהולדת יצחק. ולזה אמר הכתוב לשון ימים רבים על דרך מאמר חז"ל (שמות רבה א', ל"ד) בפסוק (שמות ב', כ"ג) ויהי בימים הרבים ההם ימים של צער היו לפיכך קורא אותן רבים ודכוותיה (ויקרא ט"ו, כ"ה) ואשה כי יזוב זוב דמה ימים רבים וגו'. וכן כאן ימים רבים של צער בקבלת עול הגירות בכדי שבימים רבים הללו יצאו הימים הרבים הנזכרים שם ביותר מהר, והיה שם עד סמוך אל העקידה שהגיע פרק שרה למות והוצרך לילך לגור לחברון לקברה שם במערת המכפלה המוכנת אליה מששת ימי בראשית.