תפארת שלמה
ואשה כי יזוב זוב דמה ימים רבים בלא עת נדתה וכו'. הנ"ל לרמז בזה על אותן הצדיקים שמסרו נפשם על ק"ה. וז"פ ואשה הוא הנפש אשר יזוב זוב דמה ימים רבים שנשפך דמה ויזוב ימים רבים. הוא כמו שאמר ר"ע כל ימי הייתי מצטער על פסוק זה כו' כי בשעה הזאת כשנהרג על קדושת השם נתקבצו כל ימיו כאחד לעלות עמם לשמים כי כולם היו להם עלי' בעת הזאת. וז"פ כל ימי באו לי עתה כי הייתי אך מצטער על פסוק זה לקדש שמו ברבים. וזה הוא נחשב כאלו נהרג ימים רבים כי בכל יום ויום הי' מוכן למס"נ כמו עתה שנתקיים בידו. ועוד יש לפרש ימים רבים הוא כי המס"נ הזה הוא למשמרת לימים רבים לתיקון הדורו' שהיו אחריהם ולקיום בנ"י בהגלות כהיום הזה כמבו' בהאר"י ז"ל. והוא המבואר בזוה"ק כי צעקת ר"י כה"ג על מיתת רשב"ג עומדת לעד עד ביאת המשיח. ונשמע קולו בבואו אל הקודש כל הימים לכפר על בנ"י באורך גלותם. ולכך הנה זה הי' על ידו כאשר הוא הי' האחרון שבכהנים הגדולים ומסירת נפשו הי' עומדת לישראל בזמן הגלות הרב הזה. וזהו הפי' כי יזוב זוב דמה ימים רבים. על ימים רבים זוב דמה עומדת כי קדושה הראשונה קדשה לשעתה וקדשה לע"ל ושורש קדושה הוא מס"נ ונקדשתי בתוך בנ"י. והמס"נ של עשרה הרוגי מלכות הי' התיקון לשעתה ולעתיד לבא על ימים רבים כנ"ל. וזה בלא עת נדתה שלא מת בעתו כי לא בחטאו מת. ולשון נדתה הוא כמ"ש מנדיכם למען שמי וכו'. ומסיים הכתוב וספרה לה שבעת ימים ואחר תטהר. וספר' לשון ספירה לשון זהירות כמ"ש צדקתם תצהיר כאור שבעת הימים שהוא התיקון לשבעת ימי הבנין. ואחר תטהר הוא להעלות ניה"ק מבחי' אחר להעלות מ"נ למלכות להושיבה אל מכונה לתקן טולם במלכות שדי במהרה בימינו אמן:
תפארת שלמה
א"י ואשה כי יזוב זוב דמה כו' וספרה לה שבעת ימים ואחר תטהר. הנראה לרמז ע"ד הכתוב ירושלים כנדה היתה. כי הנה בעוה"ר זה ימים רבים בגלות בלא עת גאולתה. ואמה"כ וספרה לה שבעת ימים הם שבעה נקיים להיות נקי מכל חטא ולשוב בתשובה שלימה עלה עבר ובזה ואחר תטהר. כי זהו התרופה לקרב הגאולה כמ"ש ואחר תשובו והייתם נקיים מה' ומישראל. כי זהו העבדו' בגלות לבער בחי' אלקים אחרים הנקראים אל אחר ולעקור הקוצים מן הכרם. וז"פ ואחר תטהר כמ"ש ואחר תשובו כי תוציא מהם כל הני"ק וזה תשובו את האחר כי תשובו הכל אל אחוזתו בקדושה והייתם נקיים מה' ומישראל. וזה יהי' ע"י וספרה לה שבעת ימים יומין ידיען ובשבת תטהר כידוע. והבן: פרשת אחרי