ישמח משה
(ה) עוד נ"ל, על פי דאיתא בספר קדושת לוי בכללות הניסים בפסוק (שמות ג י-יא) לכה ואשלחך וגו', (שמות ג יא) מי אנכי כי אלך וגו'. ובפסוק (שמות יב יב) והכתי כל בכור וגו' אני ה', אני הוא ולא השליח אני הוא ולא אחר (הגדה של פסח). ועל אמרם (פסחים קי"ח ע"ב) הללו את ה' כל גוים (תהלים קיז א), על הניסים דעבד בהדייהו וגו'. ועל הפסוק (שמות יד לא) וירא ישראל את היד הגדולה וגו'. ותורף דבריו כי מאתו ית' לא תצא הרעות רק הכל טובות, וכל מכה היא טובה כפולה ומכופלת שעל ידי זה נתגדל ונתקדש שמו ית' בעולם, וזהו תשוקת של הצדיקים שעל ידם יהיה קידוש שם שמים בעולם אפילו על ידי הכאות ויסורין, וכדמצינו ברבי עקיבא (ברכות ס"א ע"ב) שאמר מתי יבא לידי ואקיימנו, אך האומות ערלי לב ואטומים להבין התועלת הזה, עיין שם מ"ש בכל זה ותמצא נחת. ועל פי דבריו שם נראה ליישב הקושיא הנ"ל שעמדו בו כל המפרשים על הכבדת הלב וכי שדי יעוות משפט ח"ו, דלא קשה מידי דכיון דבאמת טובה היא להם שיתקדש שם שמים על ידם על ידי האותות והמופתים, אם כן אין בזה עיוות אם הכביד לבם, כדי שיעשה על ידם אותות ומופתים ויהיו הם כלים להאותות שיתקדש בו שם שמים, ואדרבה חסד גדול הוא לעשות טוב לאיש אשר אינו חפץ בזה מחמת סכלותו, והשי"ת אוצה בתקנתו, והבן זה, והנה מבואר עוד שם מדבריו דמשה לא רצה לילך אל פרעה, כי לא רצה להיות שליח לרע, רק לישראל ודאי רצה לילך בשליחות כי להם הוא טוב, עד שאמר לו הקב"ה כי גם למצרים טוב הוא, עיין שם. ועל פי זה מבואר בא אל פרעה דייקא, ולא תאמר שאתה שליח לרע לו כי אני הכבדתי וגו', ואיך יתכן זה וכי יש עול לפני, אלא דהוא למען שיתי אותותי אלה בקרבו דייקא, דהיינו שהוא יהיה כלי להאותות וטובה גדולה הוא לו, לכך הוי הכבדת הלב, ואם כן כיון שטובה היא בא אל פרעה, והבן.
ערבי נחל
טרם נבא לבאר כל זה נקדים לבאר פסוק בתהלים מדברי המפרשים, רק שהרחבתי הביאור יותר וזה תוארו (תהילים קיז, א) הללו את ה' כל גוים שבחוהו כל האומים כי גבר עלינו חסדו, ויש לתמוה מה זה נתינת טעם שהאומות יהללוהו על אשר גבר עלינו חסדו. ותו מה לשון אומרו גבר עלינו חסדו, הוה ליה למימר כי הרבה לנו חסדו.
ערבי נחל
ואחשוב עם האמור ביאור פסוקי תהילים (תהילים מ, ב) קוה קויתי ה' ויט אלי וישמע שועתי (כ"ז נאמר על כלל ישראל) ויעלני מבור שאון מטיט היון ויקם על סלע רגלי כונן אשורי ויתן בפי שיר חדש תהלה לאלהינו, ויש לדקדק וכי התהלה לאלהים היא שיר חדש הלא שמו נורא בעובדי כוכבים ומהולל לעולם בפה עמו כו', רבות עשית אתה ה' אלהי נפלאותיך ומחשבותיך אלינו אין ערוך אליך אגידה ואדברה עצמו מספר וכו'. יובן כ"ז כי אמת שכאשר ה' מטיב בעולם הזה עם איזה אומה אז אותה אומה מחויבת להללו כענין הללו את ה' כל גוים (תהילים קיז, א). ולהיות שעובדי כוכבים לא עלו במחשבה כלל ואינם רק בעולם המעשה וגבי מעשה כתיב ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים, ר"ל כי העולם המעשה נעשה בקדימת מדת הרחמים ולפיכך אין התהלה שלה כל כך גדולה וחשובה כי טובת האומה בעולם הזה אינה בדרך נס ופלא כי הוא גם מצד הטבע והשכל שיהיה טוב לעובדי כוכבים בעולם הזה, אבל כאשר ה' מטיב לישראל בעולם הזה יש להם תהלה חדשה להודות לה' מה שאין לעובדי כוכבים תהלה זו, כי ישראל שעלו במחשבה לכן מצד הטבע והשכל שיתנהגו במדת הדין ולא ייטיב להם בעולם הזה, לכן טובת ישראל בעולם הזה בנס ופלא וגדלה תהלה זו לה' מאוד כי חסד גדול הוא מה' עצום מלספרה.