Chasidut על זכריה 4:10

אַךְ, הִנֵּה הָאָדָם אֵינוֹ רוֹאֶה עַד הֵיכָן הַפְּגָם מַגִּיעַ אִם עָבַר עֲבֵרָה. וְהַצַּדִּיק רוֹאֶה, כִּי הַצַּדִּיק יֵשׁ לוֹ עֵינֵי ה', כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים ל״ד:ט״ז): עֵינֵי ה' אֶל צַדִּיקִים; שֶׁהַצַּדִּיק יֵשׁ לוֹ עֵינֵי ה', וְעֵינֵי ה' הֵמָּה מְשׁוֹטְטוֹת בְּכָל הָאָרֶץ (זכריה ד׳:י׳ דברי הימים ב ט״ז:ט׳), נִמְצָא הַצַּדִּיק רוֹאֶה עַד הֵיכָן הַפְּגָם מַגִּיעַ.

וְיֵשׁ כַּמָּה בְּחִינוֹת בִּקְטַנֵּי אֱמוּנָה. כִּי יֵשׁ אֲפִלּוּ צַדִּיקִים שֶׁהֵם קְטַנֵּי אֲמָנָה, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה מח:) עַל פָּסוּק: כִּי מִי בַז לְיוֹם קְטַנּוֹת – מִי גָּרַם לַצַּדִּיקִים וְכוּ' [י]:

וְעַל-כֵּן קֹדֶם הַנְּטִילָה אָסוּר לִגַּע בְּיָדָיו לְהַשִׁבְעָה נְקָבִים שֶׁיֵּשׁ בְּהָרֹאשׁ, דְּהַיְנוּ לִשְׁנֵי עֵינָיו וּשְנֵי נִקְבֵי הַחֹטֶם וּלְפִיו וְלִשְׁתֵּי אָזְנָיו (שולחן ערוך סימן ד' סעיף ג'), כִּי הַז' נְקָבִים אֵלּוּ הֵם בְּחִינַת דַּעַת, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ בְּמָקוֹם אַחֵר (בסימן כא). וְאֵלּוּ הַז' נִקְבֵי הָרֹאשׁ הֵם בִּבְחִינַת (זכריה ד׳:י׳) שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה' הֵמָּה מְשׁוֹטְטוֹת בְּכָל הָאָרֶץ, בְּחִינַת דַּעַת, בְּחִינַת הַשְׁגָּחָה. וְעַל-כֵּן אָסוּר לִגַּע בָּהֶם בְּיָדָיו קֹדֶם הַנְּטִילָה כְּדֵי שֶׁלֹּא לִפְגֹם הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ שֶׁל בְּחִינַת הַשְׁגָּחָה עַל-יְדֵי הַזֻּהֲמָא שֶׁל חָכְמַת הַטֶּבַע הַנֶּאֱחֶזֶת בַּיָּדַיִם בְּעֵת שֵׁנָּה כַּנַּ"ל וְעַל-כֵּן עִקַּר שְׁלִיטַת שֶׁל חָכְמַת הַטֶּבַע שֶׁמַּסְתַּכְּלִין רַק עַל מַעֲרֶכֶת שָׁמַיִם הוּא בַּלַּיְלָה, כִּי נִקְרָאִים חוֹזִים בַּכּוֹכָבִים, כִּי חָכְמַת הַטֶּבַע הוּא בְּחִינַת לַיְלָה וְחשֶׁךְ, כִּי עִקַּר הָאוֹר הוּא הַשְׁגָּחַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד כַּנַּ"ל: