Chasidut על איוב 10:22

כתיב (בראשית יב א) לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך (בראשית יב ב) ואעשך לגוי גדול ואברכך וכו'. הנה זה הכתוב וכו' משנה סדר עולם, כי מתחלה היה צריך לכתוב מבית אביך ואחר כך וכו'. אבל לפי הדרוש שלנו יבואר בטוב טעם ודעת הקדמה קטנה מתוך כתבי האר"י ז"ל, שפירש על פסוק (דברים ד ז) כי מי גוי גדול, ופירש הוא ז"ל כשישראל עושין רצונו של מקום, אז הם שואבים מים מן הנהר הגדול נהר פרת סוד יסוד שבו סוד הפריה ורביה, והיסוד הוא סוד אות גימל בסוד גומל דלים, אזי יש להם יניקה מן המקור סוד יו"ד סוד החכמה, על ידי אות ו' סוד התפארת, ואז נקרא גוי גדול שיונקים מן אות ו' סוד הגדלות בהתדבקות באות י', ואז נקראים בשם ישראל שהוא נוטריקון ל"י רא"ש, כי סוד היו"ד הוא סוד הראש, אבל כשאין עושין רצונו, אז אות ו' בלי ראש והוא סוד הקטנות, ואז נקראים בשם יעק"ב ויעקב הוא הקטן (עמוס ז ב), עכ"ל בתוספת ביאור. ולדעתי זה שאמרו ז"ל וכו'. ועתה נבוא אל הביאור וכו' מ"ש לעיל שכל חלל הטהירו מתחילא נעשה בסוד נקודת המלכות, (כי הצמצום הראשון היה בסוד נקודת המלכות הגנוזה באין סוף), וכל האורות שבטהירו נעשה מרשימו של אור המלכות, ומתחילה נתגלה רק ד' אותיות שהם כתר חכמה בינה ומלכות, והמלכות ירדה למטה בטהירו בחצי טהירו התחתונה, ובה היו צרורים כל הנשמות ששרשם הוא מבחינת האחור סוד המלכות, והם נקראים בשם אבר"ם כמ"ש, (מפני מה נקראים בשם אבר"ם, עיין בדברי הרב בפרקים הקודמים), ואחר כך נתבררה מתוך הסיגים ועלתה למעלה בחצי טהירו העליונה, והנשמות עלו עמה ונכללו עמה תוך הבינה כמ"ש לעיל, ואחר כך יצאו מתוך הבינה והנשמות נשארו בבינה, ואחר כך בסדיקת אחוריים של בינה (עיין לעיל בדברי הרב) נפלו הנשמות וירדו למטה, וחזרו ונדבקו באור המלכות כמ"ש וכו', ואחר כך כשניתקנה המלכות פעם שנית ועלתה למעלה, וניתקנו כל השברי כלים וקמו בתחיה, ונעשה בסוד מרכבה שהלבישו אל הכתר מטיבורו ולמטה אחר שנתפשט שנית, ועל ידי זה ניתוסף אות ה' ונעשה אברהם, ואז אברהם מוליד שעל ידי זה הוציא כל הפעולות שהם כל העולמות, כמ"ש בשער הב'. והם ממש הדברים אשר נאמרו בזה הכתוב הנאמר לאברהם הרומז לשורש הנשמות קודם שנרמזו בשם אבר"ם כמ"ש, ואמר הכתוב לך לך מארצך, היינו שיעלו מן חצי טהירו התחתונה שהיא נקראת ארץ עיפתה כמו אופל וכו' (איוב י כב), נקרא ארצו ממש שמשם הוא שורש שלהם וכו', שהרי כאן אי אתה זוכה לבנים, שחצי טהירו התחתונה הוא סוד ס"א דאיסתרס ולא עביד איבין ופירין וכו' (זוהר ח"ב ק"ג ע"א), ואמר כפל לשון ל"ך ל"ך רמז לשתי הליכות, הא' מן חצי טהירו התחתונה, והב' שיצאו מן המלכות ונכללו בבינה וכו'. וז"ש אחר כך וממולדתך, רומז אל יציאת הנשמות מן המלכות אל הבינה, והמלכות נקראת מולדתך וכו', ומבית אביך רומז ליציאתם מן הבינה שנקרא בית אביך וכו', אל הארץ אשר אראך, רומז לירידתם שנית אל המלכות וכו', ואעשך לגוי גדול רומז לשאיבת מים מן הנהר הגדול, היינו שירד פעם שנית האור מן יסוד הגנוז באין סוף, שהוא סוד הט"ל שהחיה אותם, ועל ידי זה נקראים "גוי "גדול כמ"ש לעיל, ועל ידי זה זכו להיות בסוד הגדלות ולזכות לבנים, כמ"ש ואמר ואברכ"ך שיהיה בסוד מרכבה כנ"ל, ואגדלה את שמך כי על ידי זה האור ניתוסף לו אות ה' וכו', ואחר כך "והיה "ברכה, מלשון אין מרכיבין (כלאים פ"א מ"ח), ומלשון בריכת מים, עכ"ל בין והתבונן ותמצא פלאות: