Chasidut על איוב 12:5

ועל פי זה יתבאר המדרש (עיין תנחומא ואתחנן סי' ו') (שהביא היערות דבש שם בפסוק (דברים לא יד) הן קרבו ימיך), אמר משה למה אמות ומה עשיתי, אמר לו הקב"ה בעון אדם הראשון וכו', עיין שם. ועל פי דברי היערות דבש שם (דף צ"ה ע"ב) כי ליחס לאדם תואר אלקים, פרחה מזוהמת הנחש שאמרה והייתם כאלקים (בראשית ג ה), עיין שם. אבל באופן אחר, כי ענין זה להדמות כח בני אדם לעושם ויוצרם, נצמח מאז שאמרה והייתם כאלקים, ועל כן דור הפלגה אמרו שילחמו עמו כביכול, וכן דור המבול כמו שדרשו רז"ל בסנהדרין (דף ק"ח ע"ב) על הפסוק (איוב יב ה) לפיד בוז וכו', שאמרו שיעמיד רגלו על התהום ויסתמנו, וכן אלו שאמרו כי חזק הוא ממנו, וזה גרם למשה למות, והבן.

הרי נתבאר ב' טעמים על ענין עשיית התיבה, וב' טעמים אלו תלוים במה שמצינו מחלוקת לרז"ל אם הוכיח נח את דורו, כי במקום אחד ארז"ל () שלא הוכיחם ולא התפלל עליהם לפיכך נקראו מי המבול על שמו מי נח ובפ' חלק ארז"ל (סנהדרין ק"ח:) דרש רבא מאי דכתיב (איוב י"ב, ה) לפיד בוז לעשתות שאנן כו' מלמד שהיה נח הצדיק מוכיחן ואומר להם דברים קשים כלפידים כו' הרי שהוכיחן, נמצא דלמאן דאמר שלא הוכיחן ונסתלק ממנו נשמת משה רבינו ע"ה ע"י שלא הוכיחן וכמש"ל בשם התיקונים שנשמת משה רבינו ע"ה לא אצלח בנח אזי אי אפשר לומר כטעם הראשון כי לא התחיל הוא כלל בתיקון כי בבוא המבול תיכף נסתלק ממנו נשמת משה רבינו ע"ה עבור שלא הוכיחן וגרם כל אותו הרע לדור ההוא, אלא צריך לומר כטעם ב' כי לפי שלא הוכיחן ולא תיקן המונעים הוכרח הצלתו להיות ע"י הסתרה.

ועוד יש לפרש (איוב יב ה) נכון הוא למועדי רגל, כי נכלל בזה דברי הזוהר בפרשת צו ([ח"ג] דף כ"ט:) דתלמיד חכם דומה ליום טוב דלית ליה מדיליה כלום. וזה דברי הפסוק כי הוא בוז, ואדרבה זה חשיבות כי נכון הוא למועדי רג"ל, היינו יום טוב, ר"ל שהוא הוכן ליום טוב, ונכלל בזה העונש של המבזה אותו, כי המבזה את המועדות אין לו חלק לעולם הבא (סנהדרין צ"ט.), ומזה מבואר הטעם שאמרו רז"ל (בפרק חלק) המבזה תלמיד חכם אין לו חלק לעולם הבא, על כן כל איש את נפשו ישמור להזהר בכבוד חכמים ולשמוע בקולם, ינעם ויבא עליהם ברכת שלום.