תנ"ך ופרשנות
תנ"ך ופרשנות

Chasidut על איוב 12:7

ליקוטי הלכות

כִּי צְרִיכִין לִהְיוֹת עַז כַּנָּמֵר בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. אֲבָל אַף-עַל-פִּי-כֵן צְרִיכִין שֶׁלֹּא יִהְיֶה הַנִּצָּחוֹן יוֹתֵר מִדַּאי שֶׁלֹּא יִהְיֶה שׂוֹנֵא לַחֲבֵרוֹ בִּשְׁבִיל שֶׁאֵינוֹ מִתְנַהֵג בְּדַרְכּוֹ. וְיִתְנַהֵג עִם חֲבֵרוֹ בְּמֶזֶג הַשָּׁוֶה, דְּהַיְנוּ שֶׁאַף-עַל-פִּי שֶׁצָּרִיךְ לִהְיוֹת חָזָק מְאֹד בְּדַרְכּוֹ הַטּוֹב, אַף-עַל-פִּי-כֵן יִסְתַּכֵּל עַל חֲבֵרוֹ גַּם-כֵּן בְּעַיִן טוֹבָה וְיִשְׁתַּדֵּל לִמְצֹא בַּחֲבֵרוֹ גַּם-כֵּן אֵיזֶה טוֹב בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אַהֲבָה עִם חֲבֵרוֹ וְלֹא יִהְיֶה לוֹ עַיִן רָעָה בַּחֲבֵרוֹ חַס וְשָׁלוֹם. וְאָז יָכוֹל לְקַבֵּל רְמָזִים טוֹבִים לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ מִכָּל אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם שֶׁיִּפְגַּע בּוֹ, בִּבְחִינַת מִכָּל מְלַמְּדֵי הִשְׂכַּלְתִּי וְכוּ'. כִּי אֵינוֹ מִתְיָרֵא שֶׁחֲבֵרוֹ חַס וְשָׁלוֹם יַדִּיחוֹ מִן הָאֱמֶת שֶׁבְּלִבּוֹ חָלִילָה, כִּי הוּא חָזָק בְּדַעְתּוֹ וּבְדַרְכּוֹ הַטּוֹב מְאֹד כָּרָאוּי. אַךְ אַף-עַל-פִּי-כֵן אֵין עֵינוֹ רָעָה בַּחֲבֵרוֹ וְאוֹהֵב אֶת חֲבֵרוֹ גַּם-כֵּן, אַף-עַל-פִּי שֶׁאֵינוֹ הוֹלֵךְ בְּדַרְכּוֹ. כִּי אוּלַי הוּא צָרִיךְ לֵילֵךְ בְּאוֹתוֹ הַדֶּרֶךְ שֶׁבָּחַר לוֹ, כִּי אוּלַי לְפִי שֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ צָרִיךְ לֵילֵךְ בְּדֶרֶךְ זֶה. וַאֲפִלּוּ אִם רוֹאֶה שֶׁחֲבֵרוֹ אֵינוֹ הוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר, אַף-עַל-פִּי-כֵן הוּא דָּן אוֹתוֹ לְכַף זְכוּת וּמִשְׁתַּדֵּל לִמְצֹא בּוֹ גַּם-כֵּן אֵיזֶה נְקֻדָּה טוֹבָה כַּאֲשֶׁר הִזְהִירָנוּ הוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה עַל זֶה מְאֹד כַּמְבֹאָר בִּדְבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת. וְאִם אֶפְשָׁר לוֹ לְדַבֵּר עִם חֲבֵרוֹ בֶּאֱמֶת וּבִתְמִימוּת בְּלִי נִצָּחוֹן שֶׁל שֶׁקֶר לְהַטּוֹת חֲבֵרוֹ אֶל הָאֱמֶת לַהֲשִׁיבוֹ לְדֶרֶךְ הַיָּשָׁר מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים. וְאִם לָאו אַף-עַל-פִּי-כֵן אֵינוֹ שׂוֹנֵא אוֹתוֹ אַדְּרַבָּה אוֹהֵב אוֹתוֹ גַּם-כֵּן, כִּי מִשְׁתַּדֵּל לִמְצֹא בּוֹ גַּם-כֵּן נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְהִתְמַזֵּג עִמּוֹ וְלֶאֱהֹב אֶת עַצְמוֹ עִמּוֹ. וְזֶה עִקַּר קִיּוּם הָעוֹלָם, כִּי בַּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה נִצָּחוֹן וְשִׁנּוּי דֵּעוֹת, כִּי אֵין שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם שָׁוִין וְכַנַּ"ל. אֲבָל צְרִיכִין שֶׁיִּהְיֶה בֵּינֵיהֶם הִתְמַזְּגוּת וְהַכְרָעָה לְטוֹבָה שֶׁלֹּא יִתְּנוּ אֲחִיזָה חַס וְשָׁלוֹם לְהָרַע עַיִן שֶׁמַּפִּיל שִׁכְחָה חַס וְשָׁלוֹם. כִּי הָאָדָם צָרִיךְ שֶׁבְּכָל מַה שֶּׁרוֹאֶה בְּעֵינָיו יַזְכִּיר אֶת עַצְמוֹ בַּה' יִתְבָּרַךְ עַל-יְדֵי הָרְמָזִים שֶׁה' יִתְבָּרַךְ מְרַמֵּז לוֹ בְּכָל דָּבָר וְכַנַּ"ל. וּבִפְרָט כְּשֶׁרוֹאִין אֶת חֲבֵרוֹ שֶׁיְּכוֹלִין לְדַבֵּר עִמּוֹ בְּפֵרוּשׁ מֵהַתַּכְלִית. כִּי בְּכָל עֵת שֶׁפּוֹגְעִין בְּאֵיזֶה אָדָם בִּפְרָט בַּחֲבֵרוֹ הֶחָבִיב עָלָיו, צְרִיכִין תֵּכֶף לְהַזְכִּיר אֶת עַצְמוֹ בְּתַכְלִית הָעוֹלָם הַבָּא, כִּי מֵהָאָדָם יְכוֹלִין לְהָבִין וְלִשְׁמֹעַ בְּיוֹתֵר רְמָזִים שֶׁהֵם בְּחִינַת זִכָּרוֹן הַנַּ"ל. כִּי מִכָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם יְכוֹלִין לִשְׁמֹעַ וּלְהָבִין רְמָזִים כַּנַּ"ל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (כִּי) שְׁאַל נָא בְּהֵמוֹת וְתוֹרֶךָּ וְעוֹף הַשָּׁמַיִם וְיַגֶּד לָךְ. אוֹ שִׂיחַ לָאָרֶץ וְתוֹרֶךָ וִיסַפְּרוּ לְךָ דְּגֵי הַיָּם (אִיּוֹב יב). וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁכָּתוּב בִּשְׁלֹמֹה וַיְדַבֵּר עַל הָעֵצִים מִן הָאֶרֶז אֲשֶׁר בַּלְּבָנוֹן וְעַד הָאֵזוֹב אֲשֶׁר יֹצֵא בַּקִּיר וַיְדַבֵּר עַל הַבְּהֵמָה וְכוּ' (מְלָכִים א ה) דְּהַיְנוּ שֶׁהָיָה מֵבִין מִכֻּלָּם רְמָזִים לְהָבִין מֵהֶם גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל יוֹצֵר בְּרֵאשִׁית וּלְהִתְקָרֵב עַל-יְדֵי כֻּלָּם לַעֲבוֹדַת ה' יִתְבָּרַךְ, אֲבָל מִבְחַר כָּל הַבְּרִיאָה הוּא הָאָדָם שֶׁגִּדְרוֹ חַי מְדַבֵּר, שֶׁמִּמֶּנּוּ יְכוֹלִין לְהָבִין רְמָזִים יוֹתֵר מִכֻּלָּם. כִּי בּוֹ רוֹאִין גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ יוֹתֵר מִכֻּלָּם, וְגַם יֵשׁ בּוֹ דֵּעָה וְדִבּוּר וִיכוֹלִין לְדַבֵּר עִמּוֹ וְלִשְׁמֹעַ מִמֶּנּוּ רְמָזִים בְּאִתְגַּלְיָא וּבְאִתְכַּסְיָא בְּיוֹתֵר מִכֻּלָּם. אֲבָל לְעֻמַּת זֶה יֵשׁ חִסָּרוֹן בָּאָדָם בְּיוֹתֵר מִכֻּלָּם, כִּי מֵחֲמַת שֶׁהָאָדָם הוּא בַּעַל בְּחִירָה וּבַעַל נִצָּחוֹן בְּיוֹתֵר, וְיָכוֹל לִהְיוֹת בְּהֵפֶךְ חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁחֲבֵרוֹ יַטֶּה דַּעְתּוֹ מִן הָאֱמֶת מֵחֲמַת נִצְחוֹנוֹ הָרַע שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִסְבֹּל הָאֱמֶת, כִּי נִצָּחוֹן אֵינוֹ סוֹבֵל אֶת הָאֱמֶת כַּנַּ"ל. עַל-כֵּן מִי שֶׁהוּא בַּר דַּעַת וְחָפֵץ בֶּאֱמֶת צָרִיךְ לְהַשְׂכִּיל עַל דְּרָכָיו כְּשֶׁפּוֹגֵעַ עִם הָאָדָם שֶׁיִּרְאֶה לְהִנָּצֵל מִבְּחִינַת רַע עַיִן בְּכָל הַבְּחִינוֹת. וְהָעִקָּר הוּא הָאֱמֶת שֶׁיִּהְיֶה חָזָק בְּהָאֱמֶת בְּתַכְלִית. וְאַף-עַל-פִּי-כֵן יִמְצָא גַּם בַּחֲבֵרוֹ נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת וְיֹאהַב אוֹתוֹ, וְאָז יָכוֹל לִשְׁמֹעַ וּלְהָבִין רְמָזִים מִכָּל אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם. וּבִשְׁבִיל זֶה צָרִיךְ לְבָרֵךְ שֶׁהֶחֱיָנוּ כְּשֶׁרוֹאֶה חֲבֵרוֹ הֶחָבִיב עָלָיו. כִּי זֶה עִקַּר הַקִּיּוּם וְהַחִיּוּת שֶׁל כָּל הַדְּבָרִים, וּבִפְרָט שֶׁל הָאָדָם כְּשֶׁיֵּשׁ אַהֲבָה וְשָׁלוֹם שֶׁהִיא בְּחִינַת הִתְמַזְּגוּת הַיְסוֹדוֹת כָּרָאוּי, שֶׁעַל-יְדֵי זֶה עִקַּר חִיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם וְכַנַּ"ל:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
פסוק קודםפרק מלאפסוק הבא