Chasidut על איוב 21:9

לשחת כל בשר וגו'. גם מזה הביא ראיה שעיקר הבאת המבול במים ולא אש או דבר אחר, היה רק לסיבת נח שיבוא אל התיבה הראויה לו מיומא דאתברי עלמא כי הנה מה שהיה המבול מים אמרו חז"ל (שם) שני טעמים וזה לשונם: תנו רבנן דור המבול לא נתגאו אלא בשביל טובה שהשפיע להם הקב"ה ומה כתיב בהם (איוב כ"א, ט') בתיהם שלום מפחד וגו' וכו' עד כלום אנו צריכים לו אלא לטיפה של גשמים יש לנו נהרות ומעיינות שאנו מסתפקין בהם אמר הקב"ה בטובה שהשפעתי להם בה מכעיסין אותי ובה אני דן אותם שנאמר ואני הנני מביא את המבול מים ר' יוסי אומר דור המבול לא נתגאו אלא בשביל גלגל העין שדומה למים שנאמר (בראשית ו', ב') ויקחו להם נשים מכל אשר בחרו. לפיכך דן אותם במים שדומה לגלגל העין שנאמר (שם ז', א') נבקעו כל מעינות תהום רבה עד כאן, ופירש רש"י בשביל גלגל העין שראו טובתן שלימה והיו גובהין עיניהם וכו', והנה טעמים הללו שייך לאדם אשר על הארץ שהוא נתגאה בטובה לומר יש לנו נהרות ולהגביה גלגל העין וכו', ובאמת הנה המבול השחית הכל גם בהמה ורמש ועוף השמים, ואם אמנם שנתחייבו כליה מטעם שהשחיתו דרכם על הארץ, אבל טעם מבול של מים לא שייך בהם ואדרבה של אש צודק יותר, להיות אש של גיהנם אוכלה אש העבירה אשר בערה בם לחמוד לשאינו מינו, ובאמת טעם הזה שייך גם באדם והיה צודק יותר לכלותם באש שהוא מדה השוה לכל אלא ודאי שעיקר הדבר היה דוקא על ידי מים בכדי שיהיה הצלת נח על ידי התיבה, שאם היה מבול של אש היה מוכרח להיות הצלת נח באופנים אחרים כי הרבה ריוח והצלה לפניו ובאמת היה ראויה התיבה לנח מששת ימי בראשית כנאמר. ועל כן הביא על כולן את המבול מים דוקא מה ששייך באדם לבד בכדי לסבב הדבר ההוא כי הוא סיבת כל הסיבות וזה שאמר הכתוב ואני הנני מביא את המבול מים לשחת כל בשר אשר בו רוח חיים, ורוח חיים היא האדם כמו שאמר הכתוב (שם ב', ז') ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה, ותרגם אונקלוס ונפח באפוהי נשמתא דחיי והוה באדם לרוח ממללא הרי שרוח החיים הוא דוקא באדם המדבר, ורצה לומר. שהמבול מים לא שייך כי אם לשחת בשר רוח חיים הוא האדם שהוא נתגאה להכעיס בטובת המים, ובאמת כל אשר בארץ יגוע על ידי זה ואצלם לא שייך טעם הזה ומניה תידוק ותדין שכל הגילגולים האלה הוא רק בשביל שתבוא אתה אל התיבה וכאמור.