Chasidut על איוב 28:24

במגלה עמוקות ואתחנן אופן קע"ג, ידוע דג' מיני אורות הן פנימי מקיף חיצון, עליהם נאמר (בראשית א ג) ויאמר אלקים יהי או"ר דא אור חיצון, וי"הי או"ר דא אור פנימי, וירא אלקים את האור כי טוב (בראשית א ד) דא אור מקיף, עיין שם. והנה לפי זה מצאנו טוב טעם למה לא נאמר ויה"י כ"ן, רק ויהי אור. ותתבונן מזה למה נקרא הגחלת שנאחז בו האור, פ"חמין. היינו לשון יחיד פח"ם, ר"ת פנימי חצון מקיף. ותתבונן למה במקומו של רבי אליעזר היו כורתין עצים לעשות פחמי"ן לעשות ברזל לצורך המלה בשבת (שבת ק"ל ע"א), שהוא להתגלות עטרה דרגא דיסו"ד שבו גניזת האור. והנה אמרו בזהר (ח"א ל"א ע"ב) ובדרשות חז"ל (חגיגה י"ב ע"א) אור שנברא ביום הראשון היו מביטין בו מסוף העולם ועד סופו, הנה פנ"ימי ו"חיצון ו"מקיף, בגימטריא קצו"ת, כענין כי הוא לקצות הארץ יביט (איוב כח כד). ולדעתי בעבור זה תיקנו ג' תפלות בהשתנות עיתותי אור היום ערב ובוקר וצהרים, נגד ג' אורות שהיו באור הראשון שנגנז בטו"ב, ועל ידי התפלה שואבין מאור הגנוז, על כן ח"י ברכאן בכל תפלה סוד גדלות הטו"ב, סוד ובטו"בו חיי"נו, מובן למשכיל על דבר: