תנ"ך ופרשנות
תנ"ך ופרשנות

Chasidut על איוב 30:24

ליקוטי הלכות

וְזֶה גַּם כֵּן בְּחִינַת לֹא תַחֲרֹשׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמֹר יַחְדָּו, כִּי שׁוֹר וַחֲמוֹר הֵם תְּרֵי זִינָא בִּישָׁא בְּחִינַת עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל שֶׁהֵם כְּלַל כָּל הָעַכּוּ"ם שֶׁהֵם כְּלַל כָּל הַגָּלֻיּוֹת, כְּלַל כָּל הַצָּרוֹת, כִּי עִקַּר כָּל הַצָּרוֹת הֵם עַל-יְדֵי הַגָּלֻיּוֹת שֶׁאָנוּ בַּגּוֹלָה בֵּין הָעַכּוּ"ם שֶׁכֻּלָּם כְּלוּלִים בְּעֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל שֶׁהֵם בְּחִינַת שׁוֹר וַחֲמוֹר וְהִזְהִיר הַכָּתוּב שֶׁלֹּא לְעָרְבָם יַחַד עַל-יְדֵי אִסּוּר תַּעֲרֹבֶת כִּלְאַיִם שֶׁלֹּא לִגְרֹם חַס וְשָׁלוֹם לְעָרֵב וּלְחַבֵּר הַצָּרוֹת יַחַד שֶׁאָז אִי אֶפְשָׁר לְסָבְלָם חַס וְשָׁלוֹם, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִגְרֹם לְבַלְבֵּל דַּעְתּוֹ חַס וְשָׁלוֹם שֶׁיִּדְמֶה לוֹ כְּאִלּוּ כָּל הָעוֹלָם נָפַל עָלָיו (כְּמוֹ שֶׁרְגִילִין הָעוֹלָם לוֹמַר בְּעֵת צָרָה חַס וְשָׁלוֹם) כְּאִלּוּ חַס וְשָׁלוֹם כָּל הַצָּרוֹת בָּאוּ עָלָיו חַס וְשָׁלוֹם בְּלִי הַרְחָבָה כְּלָל וְהָא בְּהָא תַּלְיָא שֶׁמִּי שֶׁאוֹמֵר כָּךְ חַס וְשָׁלוֹם וְעַל-יְדֵי-זֶה נִתְעַקֵּם לִבּוֹ מֵה' יִתְבָּרַךְ וְאֵינוֹ יָכוֹל לִצְעֹק אֵלָיו אֲזַי חַס וְשָׁלוֹם בֶּאֱמֶת נִתְרַבִּין עָלָיו הַצָּרוֹת רַחֲמָנָא לִצְלָן, כִּי כָּל הַנִּמְשָׁךְ אַחַר צַעֲרוֹ הַצַּעַר נִמְשָׁךְ אַחֲרָיו חַס וְשָׁלוֹם, רַק צְרִיכִין לִתֵּן רֶוַח בְּדַעְתּוֹ לִמְצֹא הַרְחָבוֹת גַּם בְּתוֹךְ הַצָּרוֹת בְּעַצְמָן וּלְהָבִיא תּוֹדָה וְהוֹדָאָה בְּכָל עֵת, כִּי בֶּאֱמֶת בְּכָל צָרָה שֶׁבָּעוֹלָם יֵשׁ בְּתוֹכָהּ הַרְחָבָה בְּחִינַת בַּצָּר הִרְחַבְתָּ לִּי כַּנַּ"ל וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל עַל פָּסוּק, אַךְ לֹא בְעִי יִשְׁלַח יָד (אִיּוֹב ל) וּכְתִיב, וְלֹא יָעִיר כָּל חֲמָתוֹ שֶׁזֶּה בְּחִינַת וְרֶוַח תָּשִׂימוּ בֵּין עֵדֶר וּבֵין עֵדֶר הַנֶּאֱמָר בְּיַעֲקֹב אָבִינוּ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל עַל הַצָּרוֹת וְהַגָּלֻיּוֹת שֶׁכִּוֵּן יַעֲקֹב בְּמַה שֶּׁלֹּא עֵרֵב כִּלְאַיִם לִתֵּן רֶוַח בֵּין הַצָּרוֹת. שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת וְרֶוַח תָּשִׂימוּ בֵּין עֵדֶר, וּבֵין עֵדֶר בֵּין צָרָה וְצָרָה, בֵּין גָּלוּת לְגָלוּת, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, הַיְנוּ כַּנַּ"ל. כִּי יַעֲקֹב הִכְנִיעַ קְלִפַּת עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל שֶׁהֵם בְּחִינַת שׁוֹר וַחֲמוֹר, בְּחִינַת וַיְהִי לִי שׁוֹר וַחֲמוֹר, הַיְנוּ שֶׁהִכְנִיעַ הַקְּלִפּוֹת הַיּוֹנְקִין מֵהַדִּינִים וְהַצָּרוֹת שֶׁהֵם רוֹצִים לְעַקֵּם אֶת הַלֵּב בְּעֵת צָרָה כְּאִלּוּ אֶפֶס תִּקְוָה חַס וְשָׁלוֹם שֶׁזֶּה עִקַּר הַצָּרָה הַגְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר מֵהַצָּרוֹת בְּעַצְמָן שֶׁזֶּה עִקַּר צַעַר הַגָּלוּת מַה שֶּׁהָעַכּוּ"ם הַמְּצֵרִין מְבַזִּין וּמְחָרְפִין אוֹתָנוּ וְאוֹמְרִים אֵין תִּקְוָה חַס וְשָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, בְּרֶצַח בְּעַצְמוֹתַי חֵרְפוּנִי צוֹרְרָי בְּאָמְרָם אֵלַי כָּל הַיּוֹם אַיֵּה אֱלֹקֶיךָ. וּכְתִיב, כָּל הַיּוֹם כְּלִמָּתִי נֶגְדִּי וְכוּ'. וְכֵן הַרְבֵּה וְכָל זֶה בִּבְחִינַת הִתְחַבְּרוּת קְלִפַּת עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל בְּיַחַד שֶׁהֵם כְּלַל כָּל הַצָּרוֹת וְהַגָּלֻיּוֹת כַּנַּ"ל. אֲבָל יַעֲקֹב אָבִינוּ הִכְנִיעַ אוֹתָם מִיִּשְׂרָאֵל וְצִוָּה לִשְׁמֹר שֶׁיִּהְיֶה כָּל עֵדֶר וְעֵדֶר לְבַדּוֹ שֶׁלֹּא לְעָרֵב כִּלְאַיִם שֶׁהֵם בְּחִינַת תַּעֲרוֹבוֹת שׁוֹר וַחֲמוֹר כַּנַּ"ל. רַק לָתֵת רֶוַח בֵּין עֵדֶר וּבֵין עֵדֶר לִתֵּן רֶוַח בֵּין הַצָּרוֹת שֶׁאֲפִלּוּ בְּעֵת הַצָּרָה חַס וְשָׁלוֹם יִסְתַּכְּלוּ עַל הָרֶוַח וְהַהַרְחָבָה שֶׁה' יִתְבָּרַךְ הִרְחִיב עִמּוֹ וְגָמַל לוֹ טוֹבוֹת מֵעוֹדוֹ וְגַם בְּהַצָּרָה בְּעַצְמָהּ מַרְחִיב לוֹ כַּנַּ"ל. וְעַל-יְדֵי-זֶה יוּכַל לִצְעֹק לַה' יִתְבָּרַךְ וִיהִי נִצֹּל לְגַמְרֵי מִכָּל הַצָּרוֹת בְּחַסְדּוֹ הַגָּדוֹל וְנִפְלְאוֹתָיו כַּנַּ"ל:
Ask RabbiBookmarkShareCopy

מראה יחזקאל על התורה

והנה כשנחקור על הברכות והקללות האמורים פה המה פנים ואחור דבר והיפוכו ונאמרו בחסדים גדולים אך לא בעי ישלח יד (איוב ל כד), וכמ"ש רש"י ונתתי שמיכם כנחושה והארץ כברזל ומשה אמר להיפך, עוד מצאתי ראיתי חילוק גדול שבין התוכחה הלזו לתוכחה שבמשנה תורה כי שם נאמרו בלשון יחיד אבל כאן נאמרו בלשון רבים כי היכי דנמטיה לכל חדא שיבא מכשורא, וגם בזה"ק [ח"ג קט"ו ע"א] מצינו שפירשו על ויסרתי אתכם אף אני שהוא ברכה שהקב"ה הבטיחם להשתתף בצערם והיינו שבע שהשכינה נקראת בת שבע על חטאתיכם כי בפשעכם שלחה אמכם כי לא יטוש ה' את עמו השוכן אתם בתוך טומאותם.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
פסוק קודםפרק מלאפסוק הבא