Chasidut על איוב 34:11

והבחינה השנית בישראל היא, כי הן אשר אף שאני ה' לא שניתי ותמיד בידו כח המהוה להתהוות עולם מחדש לעשות נסים ונפלאות בשיבור טבע עולם הזה להיות נראה פני ה' תמיד על ידי שידוד המערכות. מכל מקום לפעמים המניעה הוא מאתנו בני ישראל כשאין עבודתינו עולה לפניו בלמעלה מטבע כוחי הגוף לעובדו בבחינת בכל נפשכם אפילו הוא נוטל את נפשך ולשבר כוחי גופו מכל וכל בשביל עבודתו יתברך. רק העבודה אינה אלא בדרך טבע העולם וטבע מזג הגוף שלא לענותו ביותר מטבעו. אז גם הוא יתברך לא יעשה נפלאות לנו למעלה מהטבע כי (איוב ל"ד, י"א) הן פעל אדם ישלם לו וכאורח איש ימציאנו (כאשר הארכנו מזה במקום אחר). וכמאמר חז"ל (סנהדרין צ"ח:) אמור מעתה ראוין היו ישראל להעשות להם נסים בימי עזרא כו' אלא שגרם החטא וכו' עד כאן. ומוכרח הקב"ה ברוב רחמיו וחסדיו להלביש את נפלאותיו ונסיו בתוך דרך הטבע וסיבה מסיבות העולם. כמו לתת בלב כורש שיצוה לבנות בית המקדש אף שזה ודאי מאת ה' הוא. כי מה נשתנה כורש מכל מלכי אדמה שירצה הוא בבנין המקדש יותר מכולם אם לא שה' הטוב נתן זאת בלבבו. מכל מקום כיון שנתלבש בטבע וסיבות העולם, יוכל המתעקש לסבור ולומר מקרה הוא שקרה כן בסיבה מן הסיבות שהוא רצה ולא הם. או נס מרדכי ואסתר אף שודאי פלא מאת ה' הוא שיהפך לבב אחשורוש מכל וכל ולצוות עוד להרוג אוהבו מעודו המן בן המדתא, ולהרוג בעמו ביום אשר חשבו על היהודים. מכל מקום אין הנס נגלה לעין כל, כי יוכל המחוסר אמנה לומר מקרה קרה שבלילה ההוא נדדה שנתו וקראו לפניו טובת מרדכי עליו, ואסתר המלכה נשאה חן בעיניו עד שנעשה כך ולא ח"ו מאת ה' הוא. ועל כן לא נזכר בכל מגילת אסתר שום שם הוי"ה מפורש רק ברמז במאמר אסתר (ה', ד') י'בוא ה'מלך ו'המן ה'יום שהוא ראשי תיבות הוי"ה (כמו שאיתא בדברי הרב האר"י ז"ל בכוונת שמות היוצאין מן המגילה) כי באמת כל בחינת הנסים בעולם הוא מבחינת הוי"ה המהוה חדשות בארץ. ואך לפי שהיה הנס בהסתר בתוך דרך הטבע לא הוזכר שם הוי"ה מפורש רק ברמז לומר כי מאתו הוא ובהסתר (ועיין בסידורו של שבת (שורש ב' ענף ב' עלה ח') ביארנו בזה בדבר נכון בעזרת ה' יתברך אומרם ז"ל (חולין קל"ט:) אסתר מן התורה מנין שנאמר (דברים ל"א, י"ח) ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא. כי זה נקרא הסתרת פנים שפנים הנגלים נסתרים עתה בסיבות העולם. תדרשנו משם ולא נכפיל).

ואפשר לזה יאמר הכתוב (ויקרא י"ט, ב') קדושים תהיו כי קדוש אני ה' וגו' ולכאורה יפלא נתינת טעם של כי קדוש כי הלא אדרבה אם הקדושה גדולה כל כך שאתה קדוש ושמך קדוש איך יוכל בשר ודם להגיע לזה כי היעשה אדם אלהים. ואמנם לדברינו הנזכרים שכאשר האדם מקדש עצמו מעט מלמטה אז נשפע אליו שפע אורה משם הוי"ה ברוך הוא המקדש אותו מלמעלה בכל מיני קדושות באורות פנימים ומקיפים, כי בדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו יאמר הכתוב קדושים תהיו כלומר שתוכלו להיות קדושים אם תרצו כי קדוש אני ה' שאני הוי"ה המהוה משפיע אליכם בחינת הקדושה מלמעלה ממקור קדושתי על כן תוכלו בקל גם אתם להתקדש בקדושתי. (וכבר כתבנו שהקב"ה הוא המשלם לאדם כפעלו כי המנהג את עצמו בעבודה למעלה מהטבע כן מתנהגים גם עמו להעשות לו נסים מופלאים שלא בדרך הארץ לרבים או ליחיד כמו נסי מצרים וקריעת ים סוף וכמעשה דרבי חנינא בן דוסא (תענית כ"ה.) שאמר מי שאמר לשמן וידליק הוא יאמר לחומץ וידליק וכו' כי (איוב ל"ד, י"א) פועל אדם ישלם לו וכאורח איש ימצאנו).

ומה שנראה לי בישובו עם מה שאני מבאר מה שאמר אליהוא לאיוב (איוב לד, יא) כי פועל אדם ישלם לו וכאורח איש ימצאנו, ובארתי על פי מ"ש הבינה לעתים (דרוש ו') לבאר פסוקי שמואל (שמואל ב' ז', יד) שאמר נתן הנביא ע"ה לדוד המלך ע"ה במלאכות ה' אני אהיה לו לאב והוא יהיה לי לבן אשר בהעוותו והוכחתיו בשבט אנשים ובנגעי בני אדם, ומיד אמר דוד המלך ע"ה לפני ה' מי אנכי ה' אלהים ומי ביתי כי הביאותני עד הלום ותקטן עוד זאת בעיניך ותדבר גם אל בית עבדך למרחוק וזאת תורת האדם ה' אלהים. והוא, כי החוטא אליו יענישנו ית"ש לפי ערך החטא שעשה למרות עיני כבודו ח"ו יהיה העונש ההוא בלי גבול עונש אלהיי כי לאלהים חטא וגם כל תשובה וכל אילי נביות לא היו מועילים. אמנם היה מחסדיו ית"ש שאינו מענישו עונש אלהיי אלא מענישו לערך החוטא שהוא אדם וכאלו לאדם שכמותו חטא ולכן העונש קטן וגם תשובה וחרטה מועיל לו.