Chasidut על איוב 38:22

ונראה לי שהפסוק מודיע חסדי ה' וכחו, כי כשגוזר טוב על האדם משלחו במהרה, אבל בגזירה רעה ח"ו מעכב הדבר ההוא לאורך ימים אולי ישוב, ונודע שאמירה הוא רכות ודיבור קשות, ונודע משארז"ל (גיטין פ"ח:) על פסוק (דניאל ט, יד) וישקוד ה' על הרעה כו' ואמר אביי ש"מ מהרה דמארי עלמא תתנ"ב שנה, הרי שאפילו על דבר שהש"י גוזר שיהיה מהרה מתעכב עד תתנ"ב שנה שזהו מהרה שלו, מכל שכן בדבר שלא גזר שיהיה מהרה הוא מעכבהו יותר ויותר, משא"כ דבר טוב מיד שהוא גוזר מתקיים, ואף כי ה' בשמים והאדם על הארץ, מ"מ גזירתו לטובה מתקיים ברגע כי כבודו מלא הארץ. וכענין הכתוב (איוב לח, כב) ישלח ברקים ויאמרו הננו וארז"ל (בבא בתרא כ"ה.) לא כשלוחו של בשר ודם שברצות השליח להגיד התשובה צריך לחזור למשלחו, אבל בהש"י שמלא כל הארץ כבודו לא כתיב וישובו, ואם כן שליחות אצל הקב"ה אין הענין כשולח שליח ממקום למקום דהא לית אתר פנוי מניה, אלא ענינו כשעושה איזהו דבר ע"י שליח והמשלח אצלו.