תנ"ך ופרשנות
תנ"ך ופרשנות

Chasidut על איוב 5:13

ליקוטי מוהר"ן

וְצָרִיךְ לְחַזֵּק עַצְמוֹ בְּיִרְאַת־שָׁמַיִם גַּם בְּעֵת פְּשִׁיטוּתוֹ בְּכָל מַה שֶּׁיּוּכַל, וְיוּכַל לָבוֹא לְשִׂמְחָה גְדוֹלָה עַל־יְדֵי תְּמִימוּתוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ. כִּי חָכְמוֹת אֵין צְרִיכִין כְּלָל, רַק אֱמוּנָה וּתְמִימוּת וּפְשִׁיטוּת בְּלִי שׁוּם חָכְמָה כְּלָל. כִּי חָכְמוֹת מַזִּיקִים מְאֹד לְהָאָדָם, וְהַחֲכָמִים נִלְכָּדִים בְּחָכְמָתָן שֶׁל עַצְמָם, כִּי הַחָכְמָה מַתְעָה אוֹתוֹ מֵחָכְמָה לְחָכְמָה, וּמֵאוֹתָהּ הַחָכְמָה לְחָכְמָה אַחֶרֶת, וְכֵן מֵחָכְמָה לְחָכְמָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, עַד שֶׁנִּלְכָּד וְנִתְעֶה בְּחָכְמוֹת עַצְמוֹ, בִּבְחִינַת (איוב ה׳:י״ג): לֹכֵד חֲכָמִים בְּעָרְמָם – בְּעָרְמָם דַּיְקָא, הַיְנוּ בְּעַרְמִימוּת וְחָכְמוֹת שֶׁלָּהֶם בְּעַצְמָם הוּא לוֹכֵד אוֹתָם. אַשְׁרֵי הַהוֹלֵךְ בִּתְמִימוּת:
Ask RabbiBookmarkShareCopy

ליקוטי הלכות

וְכֵן בְּעִנְיַן הַחָכְמָה, שֶׁהָיְתָה כַּת אַחַת שֶׁחָקְרוּ וְאָמְרוּ שֶׁעִקַּר הַתַּכְלִית הוּא חָכְמָה, זֶה הַטָּעוּת מְבֹאָר מְאֹד מֵהֵיכָן נִמְשָׁךְ, כִּי בְּוַדַּאי הוּא אֱמֶת שֶׁחָכְמָה דִּקְדֻשָּׁה יְקָרָה מְאֹד, כִּי כָּל הַבְּרִיאָה הָיְתָה עַל-יְדֵי הַחָכְמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים קד), כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ וְהַחָכְמָה הִיא חִיּוּת הַכֹּל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קֹהֶלֶת ז), הַחָכְמָה תְּחַיֶּה אֲבָל עִקַּר הַחָכְמָה הִיא לְיִרְאָה אֶת ה' וְלַעֲבֹד אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים קיא), רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת ה' וְכוּ' כִּי עִקַּר אֲמִתִּית הַחָכְמָה הוּא לָדַעַת שֶׁרָחוֹק מִמֶּנּוּ הַחָכְמָה, בִּבְחִינַת (קֹהֶלֶת ז), אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי וְכוּ', כַּמְבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁעִקַּר הַחָכְמָה שֶׁיַּשְׂכִּיל שֶׁרָחוֹק מִמֶּנּוּ הַחָכְמָה, כִּי בֶּאֱמֶת אֵין חָכְמָה וְאֵין תְּבוּנָה וְאֵין עֵצָה לְנֶגֶד ה' וְעִקַּר הַחָכְמָה הָאֲמִתִּית הוּא מִי שֶׁזּוֹכֶה לְשֵׂכֶל הָאֱמֶת לְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל הָאֱמֶת שֶׁהָעִקָּר הוּא לַעֲבֹד אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת גָּמוּר וְעַל-יְדֵי זֶה דַּיְקָא יִזְכֶּה לְעִקַּר הַחָכְמָה הָאֲמִתִּית, דְּהַיְנוּ לָדַעַת אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחָכְמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יִרְמְיָה ט), אַל יִתְהַלֵּל חָכָם בְּחָכְמָתוֹ וְכוּ' כִּי אִם בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי וּכְתִיב (מִשְׁלֵי א), יִרְאַת ה' רֵאשִׁית דַּעַת אֲבָל מִי שֶׁחָכְמָתוֹ מְרֻבָּה מִמַּעֲשָׂיו, מִכָּל שֶׁכֵּן הַכּוֹפְרִים לְגַמְרֵי בְּמִצְוֹת מַעֲשִׂיּוֹת רַחֲמָנָא לִצְלַן עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (יִרְמְיָה ח), הִנֵּה בִדְבַר ה' מָאֲסוּ וְחָכְמַת מֶה לָהֶם, כִּי אֵין שְׁטוּת וְשִׁגָּעוֹן יוֹתֵר מִזֶּה, כְּשֶׁאָדָם יְלוּד אִשָּׁה קָרוּץ מֵחֹמֶר רוֹצֶה לַחֲקֹר וּלְהַשִּיג בְּשִׂכְלוֹ דַּרְכֵי ה' וְרוֹצֶה לְהִתְחַכֵּם עַל ה' לֵידַע טַעֲמֵי מִצְוֹתָיו עַל-פִּי שִׂכְלוֹ אוֹ לֵידַע דַּרְכֵי הַנְהָגוֹתָיו יִתְבָּרַךְ וְעַל זֶה נֶאֱמַר (מִשְׁלֵי כו), רָאִיתָ אִישׁ חָכָם בְּעֵינָיו תִּקְוָה לִכְסִיל מִמֶּנּוּ וּכְתִיב (יְשַׁעְיָה ה), הוֹי חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם וְנֶגֶד פְּנֵיהֶם נְבֹנִים וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה הַרְבֵּה וּשְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם לְרֹב חָכְמָתוֹ אָמַר (מִשְׁלֵי ל), כִּי בַעַר אָנֹכִי מֵאִישׁ וְלֹא-בִינַת אָדָם לִי וַאֲפִלּוּ עַל קְצָת הַטָּעוּת שֶׁטָּעָה וְרָצָה לְהִתְחַכֵּם מְעַט כְּנֶגֶד תּוֹרַת משֶׁה, הִתְחָרֵט אַחַר כָּךְ מְאֹד וְאָמַר, לְאִיתִיאֵל וְאֻכָל וְכוּ' כִּי בַעַר אָנֹכִי וְכוּ' מִי עָלָה שָׁמַיִם וְכוּ', כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, מִכָּל שֶׁכֵּן וְקַל וָחֹמֶר שְׁאָר אֲנָשִׁים הַכְּלָל, שֶׁעִקַּר הַחָכְמָה שֶׁיְּקָרָה מְאֹד הִיא בְּחִינַת יִרְאַת ה', בְּחִינַת (תְּהִלִּים קיא) רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת ה' שֶׁכָּל טוֹב לְכָל עֹשֵׂיהֶם 'לְלוֹמְדֵיהֶם' לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא 'לְעֹשֵׂיהֶם' (בְּרָכוֹת יז) וְעַל-יְדֵי זֶה דַּיְקָא זוֹכֶה לַחָכְמָה הָאֲמִתִּית, דְּהַיְנוּ לָדַעַת וּלְהַשִּיג אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּחִינַת (דְּבָרִים ד) וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים וְכוּ' שֶׁזֶּה הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּיג כִּי אִם עַל-יְדֵי תּוֹרָה וּמִצְוֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת חָכְמַת תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא עִקַּר הַחָכְמָה הָאֲמִתִּיּוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מִשְׁלֵי ח), אֲנִי חָכְמָה וְכוּ' אֲנִי בִינָה וְכוּ' וְאֶצְלָם נָפַל הַחָכְמָה הַזֹּאת דִּקְדֻשָּׁה עַד שֶׁאָמְרוּ שֶׁהַחָכְמוֹת שֶׁלָּהֶם שֶׁהֵם חָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת הֵם עִקַּר הַתַּכְלִית אֲשֶׁר עַל-יְדֵי חָכְמוֹת כְּאִלּוּ הֵם עוֹקְרִים עַצְמָן וְאֶת הַנִּמְשָׁכִין אַחֲרֵיהֶם מֵעוֹלָם הַזֶּה וְעוֹלָם הַבָּא וְאֵין לָהֶם שׁוּם חִיּוּת לֹא בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא בָּעוֹלָם הַבָּא, כַּמְבֹאָר בִּדְבָרֵינוּ בְּמָקוֹם אַחֵר שֶׁמִּי שֶׁאֵין לוֹ אֱמוּנָה אֵין לוֹ שׁוּם חַיִּים כְּלָל וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (אִיּוֹב ה), לֹכֵד חֲכָמִים בְּעָרְמָם שֶׁהַחֲכָמִים נִלְכָּדִים בְּחָכְמָתָם שֶׁל עַצְמָם וְכַמְבֹאָר בִּדְבָרֵינוּ בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת נִמְצָא שֶׁגַּם אֵלּוּ שֶׁבָּחֲרוּ בְּחָכְמָה לַתַּכְלִית צְרִיכִין גַּם כֵּן תִּקּוּן גָּדוֹל לַהֲשִׁיבָם מֵחָכְמוֹת שֶׁלָּהֶם אֶל הַחָכְמָה הָאֲמִתִּית, שֶׁהִוא תּוֹרָה וּמִצְוֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים וְכַנַּ"ל:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
פסוק קודםפרק מלאפסוק הבא