Chasidut על איוב א:10

או יאמר מאשר לאבינו עשה את כל הכבוד הזה. על דרך אומרם ז"ל (בראשית רבה ל"ט, י"א) בפסוק (איוב א', י') מעשה ידיו ברכת, מעולם לא נטל אדם פרוטה מאיוב והוצרך ליטול ממנו פעם שניה. כי ברכת ה' היה שורה על כל אשר לו ובכל מקום שהיה שלו שם נתברך ונתברך. וכן אמרו בני לבן הארמי מאשר לאבינו עשה את כל הכבוד, כי הברכה היא במעשה ידי אבינו ולכן נתברך גם הוא במה שלקח אשר לאבינו ולא ה' בירכו.

ועל דבר בחינה הנפלאה הלזו שיהיה האדם זוכה להתגלות הוי"ה המהוה על ידו, צוה הקב"ה לברך את עמו ישראל בשלושה פסוקים הללו הנזכרים כאן נגד שלושה בחינות בכל לבבך וגו' שהאדם זוכה לברכה זו על ידיהן. והוא אמרו יברכך ה' פירוש שה' שם הוי"ה המהוה, הוא יברך אותך ולא ברכת אלהים שהוא בבחינת הגבול והטבע כי אם בשם הוי"ה למעלה מן הטבע לעשות לך נסים נגלים מופלאים שלא בטבע. והנה חז"ל (ספרי מובא בילקוט רמז תש"י) אמרו בזה יברכך ה' בנכסים וגו'. והוא כעין אומרם ז"ל (בראשית רבה ל"ט, י"א) על פסוק ואברכך וגו' הנאמר באברהם אמר רבי לוי לא שם אדם פרה מאברהם עד שנתברך ולא שמה לו עד שנתברך ופירש רש"י שם קנה מאתו פרה או מכר לו שכל מי שעושה אתו סחורה מתברך בין לוקח בין מוכר לו. וכן באיוב אמרו שם על פסוק (איוב א', י') מעשה ידיו ברכת לא נטל אדם פרוטה מאיוב ונצטרך ליטול ממנו פעם שניה וכו'. כי כל דבר שהיה שלהם חפץ או ממון נתברך שלא בטבע בכל מקום שהוא עד שכל מי שהיה בידו משלהם מתברך לרוב שלא יצטרך ליטול מהם פעם שניה לרוב הברכה בפרוטה אחת מנכסיהם. וכן כאן יברכך ה' בנכסים בבחינת הוי"ה המהוה שלא בטבע עד שיהיה הברכה מצויה בנכסיך שלא בטבע בכל מקום שהם. ואז וישמרך ואמרו (בספרי שם) וישמרך מן המזיקין פירוש אף כשיפגעו בך אלו המזיקין בבירור כמו ערוד שאוי לו לאדם שפגע בו ערוד. הוא ישמרך מזה כמו רבי חנינא בן דוסא שאוי לו לערוד שפגע בו רבי חנינא בן דוסא כנאמר (ברכות ל"ג.). והנה זה המתברך בנכסיו שלא בטבע ודאי שבאה לו הברכה זו עבור שעבד לבוראו בכל מאודו זו ממונו בלמעלה מן הטבע כי פועל אדם ישלם לו ועל כן הנה הברכה זו היא נגד ובכל מאודך שתזכה להיות עובד את ה' בכל ממונך ואז תהיה ראוי לברכת ה' שיברכך ה' בממונך למעלה למעלה ממערכת השמים וכוכביהם.