חסידות על איוב לה:ו

בפסוק ויהי בשלח פרעה את העם ולא נחם אלהים דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא וגו'. ושמעתי בשם מורי כשהזכרים קודם בשם הוי"ה, אז הוא חסד גובר [ואם לאו] גובר השכחה הנקרא פרעה, [כי האדם עולם קטן ויש בו פרעה ומצרים, והורה הכתוב סדר התשובה, שיהיה בהדרגה להסב דרך ולא בפ"א, שאם כן יתבטל מכל וכל, וזהו שאמר], עכשיו, ויהי בשלח פרעה את העם, שהם אברי האדם שהיו עד עכשיו מוכנעין תחת יד פרעה, ועתה שלח את העם שהם אבריו לחירות, ולא נחם אלהים דרך ארץ פלשתים, כי יש בחינה הנקרא דרך, כי שם ס"ג ושם אהי"ה קס"א גימטריא דרך, אשר משם ניזונין אפילו הרשעים, כי עד שם אינו מגיע פגם וחטא בני אדם התחתונים, ועל זה נאמר (איוב ל"ה ו') אם תרשע מה תפעל לו, תשובה מהני, כי שם לא הגיע פגם החטא, אם חטא בזנות לא מתעורר שם רק בחינת אהבה, רק למטה עשה רשימות רעות על ידי חטאו, ובעושה תשובה עשה רשימות טובים וניתקן הכל, כי העלה המדרגות עד הבינה שהוא אהי"ה וכו', ואמר שיש בעמקות הזה דברים נפלאים והמשכיל יבין, וזהו שאמר הכתוב ולא נחם אלהים דרך ארץ פלשתים, כי מן הדרך הזה ארץ פלשתים שהם הקליפות גם כן ניזונין, ולא נחם דרך ההוא, כי קרוב הוא, ר"ל השכחה הנקרא פרעה קרוב הוא, ופן יראה בחינה זו הנקרא דרך על דרך הנ"ל, ויש מקום בזה וכו' ותיכף בהעלות על דעתו זה, אז קרוב לחזור אל פרעה שהוא השכחה, לכך ויסב וגו' ודפח"ח:
(תוי"י בשלח דנ"ג ע"ב והמוסגר הוא מכתר שם טוב ד"י ע"ג. שהעתיק מס' תוי"י דיבור הקודם לזה ע"ש).

והרי הכתוּב עצמוֹ אומר: ״אני ד' לא שניתי״.²³מלאכי, ג', ו'. ואם אין בו שינוּי, איך הוּא שב וניחם? מצד אחד: ״כי לא איש אל ויכזב ובן־אדם ותנחם״,²⁴במדבר, כ״ג, י״ט. ומצד שני: ״ניחם על הרעה״.²⁵יואל, ב', י״ג. וגם על הטובה הוּא מתנחם לפעמים – ״ויינחם ד' כי עשה את האדם״.²⁶בראשית, ו', ו'. מצד אחד: ״אם צדקת מה־תתן־לו או מה־מידך יקח״.²⁷איוב, ל״ה, ו'. ומצד שני: ״מה ד' אלהיך שואל מעמך, כי אם ליראה״.²⁸דברים, י', י״ב. ד' הוּא ״דורש משפּט״, דורש חסד, דורש צדקה מאת האדם – אך למה לו צדקת אנוש?

ודרך פנימי נודע כי ז"א מקבל ממילוי ע"ב דאבא מ"ו וממילוי קס"א דאימא ק"מ הרי מקום ובזה נתמלא ז"א ונעשה הוי"ה שלו ג"כ גי' מקום יפי' הפה ופ"ו וכו' עיין בכוונת תפילת י"ח באבות יעו"ש וז"ש אל יוציא איש ממקומו ביום השביעי והש"י יכפר. וזהו סוד איסור תחומין שאל יצא איש ממקומו וכמ"ש בפע"ח ה' שבת שעוקר נפשו חלק השכינה מהקדושה והולך חוץ לתחום מקום הקליפו' ועונו ישא עד שיחזור לשורשו שבקדושה יעו"ש