אִם־צָ֭דַקְתָּ מַה־תִּתֶּן־ל֑וֹ א֥וֹ מַה־מִיָּדְךָ֥ יִקָּֽח׃
סוד ישרים
וזהו נמי שהכתוב מזהיר למשפחותיכם היינו במקום שתראה סדר ואור ישר לא תסתכלו רק על גוון הלבוש מזה הסדר אלא לעומק הפנימי מזה הסדר ובפנימית רואים מפורש שאין שום הכרח כלל אצל השי"ת רק הכל ברצון הפשוט אף שהשכל של תפיסת אדם מחייב כן שאין מלך בלא עם אמנם זה השכל הוא ג"כ רק שכל נברא מצד תפיסה הנמוכה של אדם אבל באמת מצד השי"ת הוא מלך אף בלא עם כמאמר אדון עולם אשר מלך בטרם כל יציר נברא ומצדו ית' לא הי' מוכרח לכל הבריאה כדאיתא בתנא דבי אליהו אתה הוא עד שלא בראת עולמך ואתה הוא משבראת עולמך וכו' וכדאיתא בזוה"ק (פקודי רל"ט.) אצל קרבנות רעותא דקרבנא מטיא עד אין סוף בכל זאת עיקר העבודה הוא כמאמרם ז"ל בגמ' (זבחים מ"ו:) לשם השם וכו' לשם מי שאמר והי' העולם וכו' היינו לרצון הבורא ית' שרצה בהוית העולם ובאלו הלבושין כי לאין סוף שהוא אתר דלא אתיידע לא שייך עבודה אלא שאנו עובדים לשם הנחת רוח מי שאמר ונעשה רצונו כלומר שאנו עושין זה העבודה לפי שהוא צוה וכך הוא רצונו באלו הלבושים ע"כ אנו עובדין אותו באלו הלבושים. אבל באמת השי"ת מצדו אינו צריך לכל אלו הלבושים. ולכן אנו מתחילין היום לומר טל. אף שלפי הנראה הי' צריכין לומר היום גשם שמורה על פעולת אדם כי זה החודש רומז על השפעות השי"ת באור ישר לתפיסת אדם ואתוון כסדרן וזה מורה שהשי"ת נותן מקום לפעולת אדם. וענין טל מורה כדכתיב אשר לא יקוה לאיש ולא ייחל לבני אדם. (מיכה ה׳:ו׳) ולפי הנראה הי' צריכין לומר טל שמורה על שלולת פעולת אדם בתשרי כי בחודש תשרי הם האתוון למפריע וזה נמי מורה על שלולת הפעולות אכן כשמנהיר השי"ת לישראל באור ישר אזי רואים מפורש שישראל נקשרים באתר דלא אתיידע שהוא למעלה הרבה מהעבודה ששם הוא כמו שנאמר אם צדקת מה תתן לו וגו' (איוב ל״ה:ז׳) ולזה אומרים היום טל שהוא בלי פעולת אדם:
ערבי נחל
לבאר זה, הנה ידוע, עם היות שכל מעשים טובים שעושה האדם נוגעים ומתקנים ומזככים עולמות הקדושים, מ"מ הוא ית"ש אין נוגע לו כל אלה אלא ע"י שידע שלא עשה מאומה כי הוא תכלית הידיעה שנדע שלא נדעך והארכתי מזה במ"א עיין בפ' וישלח ובפ' בהר, וכמש"ה (איוב לה, ז) אם יצדק מה יתן לך והבן, ולא עשה ה' כל אלה רק שיהא לאדם מקום עבודה אליו ית"ש לבלתי יאכל נהמא דכסופא. אבל הוא ית"ש אין צריך לכל זה, ואם ח"ו יעשה אדם עבירות, אמת שפוגם בעולמות ומלואם, אבל הוא ית"ש מאתו לא תצא הרעות ואין מעניש על זה כי הוא בידו לתקן הכל ואין נוגע אליו ח"ו שום פגם כי הוא ית"ש המציא הכל ונעלם מהכל. וכן במעשה המצות לא יקבל תועלת ח"ו, וענין השכר והעונש הוא רק על הבחירה שבחר האדם לנפשו, אבל בתי דינים שבעולמות מהם נמשך הטוב או ההיפוך מצד עצם המעשים כי הם הם המקבלים תיקון או הפסד ח"ו ואין בידם לשנות כלום כי הכל ניתן ביד האדם לתקן או להיפוך.
בית אהרן
הא לחמא עניא. כבר דברנו כמה פעמים מן אות ה'. וזה ידוע כי מדת מלכות נקראת ה"א תתאה. דוד המלך עליו השלום אמר אודך כי עניתני ותהי לי לישועה. כידוע שמדת מלכות מקבלת מכל המדות ומשפעת לזה העולם כל טוב. והנה עוה"ז נברא בה"א וזה נקרא לחם עוני היינו העוה"ז. ולזה נבראת באות ה' כי מה דרכו של עני בפרוסה. כי זה העולם נקרא עולם השפל. עכ"ז כל העליות מכל העולמות הוא רק מזה העולם שצריך לייחד הכל לאחדות הפשוט. ולזה נבראת בה' כי מקודם היא אינה בשלימות רק פרוסה היינו למחצה. ולזה סידר ה"א בא' כידוע שיש לאות ה' ג' מלואים וכמו שדברנו שצריך לקשר הכל לאחדות הפשוט. ולזה סידר בעל ההגדה הא באל"ף היינו שצריך לייחד העוה"ז הנקרא עניא לאחדות הפשוט היינו בחי' א' ולזה נקרא העוה"ז עני"א כי כך היא המדה כי כל דבר שיש בזה העולם הכל הוא בחי' משפיע רק מהיכן הוא מקבל מבחי' הנקרא לחמ"א כידוע שהוא עולה מזל"א ע"ה. כי באמת כלל זה העולם מקבל מבחי' אי"ן הנקרא מזל"א והחכמה תחיה בעלי'. ועכ"ז כיון שהוא בחי' מקבל נקרא לחם עוני. ואחר שהיא מקבלת מבחי' הנקרא לחמ"א צריך כל איש ישראל לקשר המדות כולם לרצונו הפשוט. ויותר ממה שבעל הבית עושה עם העני העני עושה עם בעל הבית. והנה באמת כביכול ברוך הוא וברוך שמו אינו נצרך חס ושלום לשום דבר. ואם [*אולי צ"ל צדקת כמ"ש איוב לה ז] תפעל מה תתן לו. עכ"ז רצונו הקדוש והטהור בבריאת עולמו שיגלה כבודו ומזה העולם השפל יתעלה מלכותו כמ"ש תנו עוז לאלקים. ישראל מוסיפין כח בפמליא של מעלה. כי זהו רצונו הפשוט הקדוש והטהור. וכפי ששמעתי מא"א אדומו"ר זצוקל"ה כל העונה אמן בכל כוחו פותחין לו שערי גן עדן ולא אמר יפתחו לו אלא פותחין לו תיכף היינו כי העונה אמן בכל כחו כו' היינו בכל הכח שיש בזה הבחינה. וכמו שאמרנו שעי"ז יתוסף כח בפמליא של מעלה. פותחין לו תיכף שערי ג"ע היינו שער התשובה. כפי ששמעתי בשם הרב הצדיק מוהר"ש מקארלין. שערי ג"ע נקרא שערי התשובה. כי מעלה כל העולמות עד בחי' הנקרא שער התשובה. היינו עולם החירות כי זה הוא עיקר העבדות לייחד כל דבר מזה העולם לרצונו הפשוט. זהו הפירוש ה"א לחמ"א עני"א. ואח"כ די אכלו. כידוע כי היתה מקודם דלי"ת ונעשה ה"א אח"כ ובמילוי יו"ד. היינו נקודה קטנה. היינו הניצוץ הקדוש כידוע שגלות מצרים לא היה רק להעלות כל הנ"ק שהיו נטבעים בעמקי הקליפות במצרים: