Chasidut על איוב לו:10

במ"ר למה אין מפסיקין בקללות אמר רבי חייא בר גמדא לפי שכתוב מוסר ה' בני אל תמאס וגו' אל תעש את התוכחות קוצין קוצין ע"כ, הענין הגיד כ"ק אבי אדמו"ר זצללה"ה דהקללות אינן תכלית רק הן פתח שפותחין להאדם לבוא לתשובה עי"ז כמ"ש (איוב ל"ו י') ויגל אזנם למוסר, וא"כ אחר שאינן תכלית השלימות אין שייך להפסיק באמצע ודומה כאדם שבא לאיזה מקום ונשאר עומד באמצע הפתח, והנה שבת שהיא התעוררות לתשובה כמ"ש שבת בו תשיב, איננו בדרך ויגל אזנם למוסר כנ"ל רק ע"י קדושת שבת נתגלים לו ממילא הקלקולים שעשה ועד היכן הוא רחוק מהשי"ת, וזהו צווחין אף עקתין וכו', ברם אנפין חדתין, היינו פתחים חדשים ואנפין היינו פתחים כענין שכתוב על פני המזבח:

שְׁמִיעָה הוּא בְּחִינוֹת (איוב לו): וַיִּגֶל אָזְנָם לַמּוּסָר; דְּהַיְנוּ מַה שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד שׁוֹמֵעַ הַמּוּסָר שֶׁל הָרַב.