אֶחָ֣ד בְּאֶחָ֣ד יִגַּ֑שׁוּ וְ֝ר֗וּחַ לֹא־יָב֥וֹא בֵֽינֵיהֶֽם׃
תולדות יעקב יוסף
ויגש אליו יהודא ויאמר בי אדוני ידבר נא. עבדיך דבר באזני אדוני ואל יחר אפך בעבדיך כי כמוך כפרעה וי"ל א' מהו הגשה זו לפי הפשט וכן הקשה האלשיך ובמדר' אמרו דר"י ס"ל הגשה למלחמ' וכמ"ש ויגש יואב והעם למלחמה ר' נחמי' אומר הגשה לפיוס וכו' רבנן אמרי הגשה לתפלה כמ"ש ויגש אליהו הנביא ויאמר ה' אלדי' וגו' ר' אלעזר אמ' לכולן בא וכו' ויש להבין לאיזה נפקותא נכתוב זה בתורה אם בא למלחמה או לפיוס וכו' ב' בי אדוני דהל"ל בא אדוני הגם דלפי ק' א' מבואר ק' ב' כי תוכל למלאות רצונך בין לדורון בין למלחמה עם אויביך יותר ממנו וכדרשת חז"ל אך מ"מ ק' לאיזה צורך נכתוב בתורה זה ג' ידבר בא וגו' היתכן רצה ללחש באזנו ד' באזני משמע בב' אזנים והוא לא יתכן ה' ואל יחר אפך במה יחר אפו וחז"ל דרשו מלמד שדיבר אתו קשות וזה לא נזכר בכתוב ו' כמוך כפרעה במה הוא כמהו וגם ב' כפין כף הדמיון. ונ"ל דאי' במדרש ויגש אליו יהודא אחד באחד יגשו [איוב מ"א] זה יהודא ויוסף וכו' דיש להבין מה קשה בפסוק זה דבא לתרץ מפסוק איוב לפי דרכי המדרש ונ"ל לבאר משנה בקדושין מתיחד אדם עם אמו ועם בתו בקירוב בשר וכו' הגם דבארתי זה כמה פעמים מ"מ אין בהמדר' בלא חידוש דאי' בפסוק ש"ה השבעתי אתכם וגו' תגידו לו כי חולת אהבה אני ופי' בס' יד יוסף דף קצ"ז ע"ב כי טוב האמתי אינו אלא הדביקות עם האל ית' וכמ"ש ואני קרבת אלדים לי טוב והדביקות עם השכינה אי אפשר שיושג כי אם בהכנעת החומר והיצה"ר והוא ע"י יסורין והיפך מ"ש וישמן ישורן ויבעט שהוא מסך מבדיל הדביקות ביננו לבין קונ' כדכתיב עונותיכם היו מבדילים וגו' וכאשר יוכנע היצה"ר ע"י יסורין אז תושג הדביקות וכו' וז"ש תגידו לו שחולת אהבה אני ר"ל אפי' החולאים והיסורין שסבלתי היו אהבה לי שזכיתי לדביקות עי"ז וכמ"ש במ"א. במה אדע כי אירשנה לזכות לדביקות אי אפשר ע"י מסך ומבדיל היצר הרע ואם כן במה אדע וגו' והשיבו ידוע תדע כי גר יהי' זרעך וגו' ועל ידי יסורין תושג הדביקות ואם כן אין זה גזירה רק הודעה ומבואר ספיקות שנז' שם
תולדות יעקב יוסף
עוד י"ל ע"ד הלצה שכתבתי במ"א שיש ג' מיני שונאים א' הלומדים ששונאים לשלומי אמוני ישראל ב' שנאת המוני עם לת"ח ג' שנאת האומות לישראל וכו' יעו"ש והנה ב' מיני שנאה מבואר אך שנאה ששונאים הלומדים לצדיקים למה וצ"ל דמשנאת האומות לישראל מבואר נמי השנאה ששונאים הלומדים לצדיקי' מחמת קנאה וכמו שבארתי פסוק וישראל אהב את יוסף ומכל בניו ויקנאו וגו' וז"ש תגידו לו כי חולת אהבה אני ר"ל חולי שנאה שיש לי מהלומדים נוסף על ב' מיני שנאה הנ"ל הוא בשביל אהבה שיש לי עמך וק"ל.
שפת אמת
במדרש מים עמוקים עצה בלב איש כו'. הרמז על תורה שנק' מים. ותורה שבע"פ נק' מים עמוקים. שנמצא שורש התורה בכל איש ישראל כמ"ש חיי עולם נטע בתוכנו. רק שצריכין לייגע למצוא הנקודה טמונה בלב כמ"ש אם תבקשנה כו' וכמטמונים תחפשנה. וזה עצמו היה בחי' יהודה והשבטים. כי יוסף יש לו חלק באבות בחי' תורה שבכתב. ויהודה בחי' תורה שבע"פ. וכשמתברר כראוי נעשה שניהם אחד. וזהו ויגש אליו יהודה. אחד באחד יגשו. כי כל התורה שבע"פ כלולה בשבכתב כענין האסמכתות וכל הדרשות ורמזים שדרשו חכמים. רק שצריכין כח יגיעת האדם לברר הדברים בחכמתם להוציאם לאור. והוא העבודה ע"י מצות ומעש"ט שהם העצות לזה. וז"ש חבל בחבל נימא בנימא כו' וכ"כ במ"א: