Chasidut על אסתר 1:4

וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען (בראשית לז א). יש לפרש ברמז כי התורה נצחיות ומלמדת לאדם דעת בכל עת, דהנה שאלו להרב הקדוש מהרד"ב זצוק"ל מפני מה בעלי התורה והמצות אינם עשירים. והשיב דהנה הרוצה להחכים ידרים והרוצה להעשיר יצפין (ב"ב כ"ה ע"ב), ממילא כיון שבוחרים בקצה הדרום, רחוקים המה מצפון זהב יאתה (איוב לז כב), ואמר אילו יבואו למדת "אין, להיותם כאין בטלים ממציאותם להבורא כל ית', אז היו משיגים את שניהם, כי באי"ן אין קצות ניכרים, זה שמעתי בשם הקדוש הנ"ל והדברים עמוקים מאד בחכמה. והנה ידוע דאברהם ממדת הדרום, ויצחק מדת הצפון, ויעקב כלול משניהם. והנה מטה כלפי חסד לדרום כנודע, והנה הוא רחוק ממדת הצפון, ואף על פי כן התיישב גם במדת יצחק מדת הצפון, להיותו במדת "אין. וז"ש וישב יעקב בארץ מגורי אביו פחד יצחק, הגם שהיה מטה כלפי חסד, להיותו יושב בארץ כנען לשון הכנעה שהגיע למדת אין, ושם אין קצוות ניכרת והימין והשמאל כאחד, והבן. ועל פי פשוטו י"ל על פי מה שאמרו רז"ל (מגילה י"א ע"ב) בפסוק (אסתר א ד) כשבת המלך אחשורוש, שהפירוש הוא יישוב הדעת. הכי נמי י"ל וישב יעקב מלשון יישוב הדעת, דהנה היה בחוץ לארץ והיה נחסר ממנו מצות ישיבת ארץ ישראל ומצות כיבוד אב, ואחר כך כשבא לארץ ישראל עדיין לא נתיישב דעתו, שהיה חסר ממנו מצות כיבוד אב, עד שבא לארץ מגורי אביו והוא בארץ כנען, אז נתיישבה דעתו כי נשלם מאוויו וחפצו, שהיה משתוקק במחשבתו אימתי אבא לשמש את אבי בארץ כנען דייקא: