Chasidut על אסתר 3:6

אמנם גם מאיש כזה יצויר תשועה בדרך הטבע, והוא עם מש"ה (אסתר ג', ו) ויבז בעיניו לשלוח יד במרדכי לבדו כי הגידו לו את עם מרדכי. והנראה בביאור פשוטו בזה עם מ"ש הר"ן בדרשותיו כי הכלל המקובץ מהפרטים שאינם חשובים אף על פי כן הכלל המקובץ מהפרטים ההם הוא חשוב מאד יעו"ש באורך, ולכן תפלת ציבור אינה נמאסת וכלל ישראל הוא גדול במעלה מאד אין כמוהו מעלה. והנה המתגאה כהמן הרשע, תמיד יבקש לדבר בגדול שבישראל ולהלחם בו, וכן בחר המן להלחם במרדכי להיותו ראש הסנהדרין ומי כמוהו עוד בכלל ישראל. ואמנם אח"כ שמע כי עם היותו חשוב כל כך מ"מ יש עוד דבר חשוב ממנו דהיינו כלל ישראל, אם כן שוב אין כבודו להלחם במרדכי אלא עם כלל ישראל, וזהו ויבז בעיניו כו' כי הגידו לו את עם מרדכי, ר"ל היות כללות העם חשובים ממנו.

ויבז (בראשית כה לד). ב' במסורה. דין. ואידך בהמן "ויבז בעיניו לשלוח יד במרדכי לבדו וכו' ויבקש המן להשמיד וכו' (אסתר ג ו). זה שאמרו רז"ל (ב"ר פס"ג י"ד) ויבז עשו את הבכורה, ומה בזה עמה תחיית המתים בזה עמה, שנאמר (משלי יח ג) בבוא רשע בא גם בוז. דקשה מה הראיה מזה הפסוק. וגם מהיכן שפט המקשה דעוד דבר אחר בזה עמה, שהקשה בכח ומה בזה עמה, כאילו היה הדבר בבירור. אבל להיות שנמסר במסורה ב' פעמים ויבז, הנה כמו התם מבואר שלא את מרדכי בלבד היה רוצה להעביר רק הכלל כולו, כמו כן בכאן עוד דבר אחר בזה עם הבכורה, וזה ששאל בכח ומה בזה עמה כיון שאינו מבואר. ומתרץ שביאר הדבר על פי מ"ש לעיל שקניות הבכורה שקנה יעקב, הוא הנצרכת לו לזמן התחיה שיעבוד עבודה, ובזולת זה אין מקום לזה, כמ"ש לעיל במסורה תיבת מכרה (בראשית כה לא) בחיריק. והנה עשו כיון שבזה את הבכורה לומר שאינו דבר המוצטרך, הנה תחיית המתים בזה עמה, על כן נכתב הבכרה חסר ו' אות חיים (תיקו"ז סט קי"ח ע"ב). וז"ש במדרש הה"ד בבוא רשע וכו', ולא אמר כמד"א. דאין זה הפסוק ראיה על בוז תחיית המתים, רק הראיה הוא בבוא רשע בא גם בוז, רצ"ל הרשע כשמבזה איזה דבר, עוד לו ריבוי (כמשפט מלת "גם) בוז בדבר שבסתר, שכוונתו עוד לבזות איזה דבר גדול, והבן כי נחמד ונעים הוא: