Chasidut על אסתר 4:4

ונבאר עוד פירוש על מה לא נאמר באברהם אצל המלאכים ויעש להם משתה (בראשית כו, ל), כמו שנאמר גבי לוט ויעש להם משתה, וכן אצל סעודת אסתר שם כתיב (אסתר ז, ח) משתה היין. כי הכלל כשהצדיק אוכל עם הרשע על ידי זה הצדיק מעלה את הרשע וזה הוא עיקר השמחה כשהצדיק מעלה הניצוצות. והנה משתה הוא לשון שמחה. והנה בכאן שאכלו המלאכים אצל לוט שלא היה צדיק וכשאכלו המלאכים אצלו העלו המלאכים הניצוץ הקדוש שהיה בלוט כי אחר כך שאכלו הוציאו ממנו נשמת משיח שבא מרות ונמצא היה שם עליות נצוצות וזה הוא שמחה ולכן כתיב בו משתה, לשון שמחה. וכן על ידי המשתה שעשתה אסתר בא ישועה לישראל לכך גם כן כתיב בו משתה אבל מה שאכלו המלאכים אצל אברהם לא היה מזה עליות הנצוצות כי אברהם אבינו לא היה צריך לעליות המלאכים לכך לא כתיב שם משתה לשון שמחה:

ונ"ל דהכי פירושו כאלישע בעל כנפים, דמיניה מוכח דכשמרגיש העדר נקיות צריך ליטלן, ומפרש מה היא וכו' וראה הקסדור ונטלן מראשו, וקשה הא בשעת המרה אפילו על מצוה קלה יהרג ואל יעבור, ועל כרחך צריך לומר דכשראה הקסדור נבהל, ומחמת זה הורגש וצריך לנקביו כמו שדרשו במסכת מגילה (ט"ו ע"א) ותתחלחל המלכה (אסתר ד ד), שהיתה צריכה לנקבין דבהלה מחלחל הגוף, ומשום זה היו מוכרח ליטול מראשו דתפילין צריכין גוף נקי, והבן כי נכון הוא בס"ד, ומוכח מזה היפך דברי הגדול הנ"ל שהביא הכסף משנה. ועוד י"ל על פי דברי הכסף משנה גופא, דהא איתא בשו"ע (או"ח סי' ל"ז ס"ב) דאין אנו נוהגין להניח תפילין רק בתפלת שחרית, משום דתפילין צריכין גוף נקי ואי אפשר ליזהר כל היום, ואם כן הכי פירושו כאלישע דמיניה מוכח שהתפילין צריכין להיות בגוף נקי, דהא נטלן מראשו כשראה קסדור, וקשה הא בשעת המרה אפילו על מצוה קלה יהרג ואל יעבור, ועל כרחך צריך לומר כמ"ש הכסף משנה דכבר קיים באותו היום מצות תפילין, ועדיין קשה קושייתי הא תפילין זמנן כל היום, ועל כרחך צריך לומר דלא הניחן רק פעם אחת ביום משום דצריכין גוף נקי ואי אפשר ליזהר כל היום, אם כן מוכח דצריכין גוף נקי, ונראה דכן היא כונת הכסף משנה, אבל הראשון נראה יותר בדברי הגמרא, ודוק.

שמ"מ איך לעצור נקביו אם נתעורר לו באמצע תפלה עכ"פ יעצור ויתפלל ויחשוב שיש נקראים קטנים ויש גדולים כי הקטנים להראותו שהוא בקטנות ולמתקן וכו' והגדולים להתגדל ולהתפאר נתכוין לכך מראין לו זה שישפיל את עצמו וזהו שארז"ל (מגילה טו, א) ותתחלחל המלכה (אסתר ד, ד) שנצרכה לנקבים והענין כו'. וזה צריך לפנים דהפוסקים כו'.