תנ"ך ופרשנות
תנ"ך ופרשנות

Chasidut על אסתר ב:11

ליקוטי מוהר"ן

מִסִּפּוּרֵי דְּבָרִים שֶׁל הַנָּשִׁים יְכוֹלִים לֵידַע מַעֲמַד הַשְּׁכִינָה, אֵיךְ הִיא אוֹחֶזֶת כָּעֵת. וְזֶה שֶׁכָּתוּב אֵצֶל מָרְדֳּכַי (אסתר ב׳:י״א), שֶׁהָיָה מִתְהַלֵּךְ לִפְנֵי חֲצַר בֵּית הַנָּשִׁים לָדַעַת אֶת שְׁלוֹם אֶסְתֵּר, וְאֶסְתֵּר הִיא הַשְּׁכִינָה. כִּי מָרְדֳּכַי הָיָה מַשִּׂיג זֹאת, לֵידַע שְׁלוֹם הַשְּׁכִינָה, מֵחֲצַר בֵּית הַנָּשִׁים – עַל־יְדֵי סִפּוּרֵי דִּבְרֵיהֶם:
Ask RabbiBookmarkShareCopy

ליקוטי מוהר"ן

וְזֶה פֵּרוּשׁ: וּבְכָל יוֹם וָיוֹם מָרְדְּכַי מִתְהַלֵּךְ לִפְנֵי חֲצַר בֵּית הַנָּשִׁים וְכוּ' (אסתר ב׳:י״א).
Ask RabbiBookmarkShareCopy

באר מים חיים

וזה אומרו ויסב וגו'. כלומר אלהים עשה סיבה לסבב לחזק האמונה בהם והוליכם דרך המדבר ים סוף שיראו בעיניהם כל הנסים האלה ויאמינו בה' בהכרת טובו וחסדו עליהם וגודל חוזק ידו להיות להם לאות ולמופת לדברים העתידים לבוא אליהם שיהיה לבם נכון בטוח בה' ומשמועה רעה לא ייראו, והוא כעין מאמר חז"ל (מכילתא מובא בילקוט שמואל רמז קכ"ז) דוד ומרדכי ניתן להם רמז וחשו, דוד שנאמר (שמואל-א י"ז, ל"ו) גם את הארי גם את הדוב וגו' אמר דוד וכי מה אני ספון שהכתי חיות רעות הללו אלא שמא דבר עתיד ליארע לישראל ועתידים להנצל על ידי, מרדכי (אסתר ב', י"א) ובכל יום ויום מרדכי מתהלך וגו' אמר מרדכי וכי אפשר לחסידה זו שתנשא לערל הזה אלא שמא דבר וכו'. ולזה סיים הכתוב הא לך ראיה כי עתה לא נתחזקה האמונה בידם שעל כן אי אפשר להביאם דרך הקרוב כי הנה וחמשים עלו בני ישראל מארץ מצרים פירוש עלו מזויינים בכלי זיין כדרך ההולכים למלחמת בשר ודם, והם עם קדוש ישראל אינם צריכין לכל זה כי הנה הקול קול יעקב שישראל פועלים כל דבר בקולם והכתוב צווח (קהלת ט', י"ח) טובה חכמה מכלי קרב, ומה הוא החכמה פיה פתחה בחכמה שבחכמתם הם פותחין את פיהם בקול קול יעקב לבקש את בוראם בתפילה ותחנונים ויושיעם ה' ברגע אחד נגד אלפי אלפים חיילות כמו במחנה סיסרא וסנחרב. ויהושע לא כבש יריחו בשום כלי זיין כי אם בקול השופר, כי אין ליעקב כי אם להשתמש בקול, ולמה יצאו הם מזויינים אם לא לחסרון אמונתם בה' עדיין, ועל כן בראותם מלחמה ושבו מצרימה ולזה ויסב וגו' כאמור, כי נתן להם הקב"ה מקום בכדי להאמין בו לעתיד.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
פסוק קודםפרק מלאפסוק הבא