וַיְסַפֵּ֨ר הָמָ֜ן לְזֶ֤רֶשׁ אִשְׁתּוֹ֙ וּלְכָל־אֹ֣הֲבָ֔יו אֵ֖ת כָּל־אֲשֶׁ֣ר קָרָ֑הוּ וַיֹּ֩אמְרוּ֩ ל֨וֹ חֲכָמָ֜יו וְזֶ֣רֶשׁ אִשְׁתּ֗וֹ אִ֣ם מִזֶּ֣רַע הַיְּהוּדִ֡ים מָרְדֳּכַ֞י אֲשֶׁר֩ הַחִלּ֨וֹתָ לִנְפֹּ֤ל לְפָנָיו֙ לֹא־תוּכַ֣ל ל֔וֹ כִּֽי־נָפ֥וֹל תִּפּ֖וֹל לְפָנָֽיו׃
ישמח משה
וישב יעקב וגו' (בראשית לז א), אלה תולדות יעקב יוסף וגו' (בראשית לז ב). מה שיש לדקדק בזה, עיין במהר"י אברבנאל ובמגיד משרים ובשאר המפרשים. והנ"ל על פי מה דאיתא במדרש (ב"ר פ"ד ה') מה כתיב למעלה (בראשית לו לא) אלה המלכים וגו', וכתיב הכא וישב יעקב, משל לאחד שהיה מהלך בדרך וראה כת של כלבים ונתיירא מהם, וישב לו ביניהם. והנה עיקר מוראו היה מחמת הכיבוד אב שהיה עשו מקיים כמבואר בבעל הטורים, (ועיין מ"ש לעיל בפרשת וישלח (בראשית לב יב) בפסוק כי ירא אנכי אותו עיין שם), לכך ישב בארץ מגורי אביו לקיים כיבוד אב, ועיין במדרש (ב"ר פ"ד ה') וברש"י (ד"ה וישב) משל לנפח וכו', ניצוץ יוצא מיוסף שמכלה את כולם. וז"ש אלה תולדות יעקב יוסף, כלומר שהוא עקרן וקיומן שעל ידו יתקיימו, כי הוא המפיל אותו תחילה, ועיין ביערות דבש חלק שני מ"ש על הפסוק (אסתר ו יג) ויאמר לו חכמיו, עיין שם. והנה מה שאמרו (ב"ר ע"ג ז') אין עשו נופל אלא ביד בניה של רחל, הטעם מבואר ביערות דבש חלק שני דרוש ב', כי עשו יש לו שכר כיבוד אב, אבל איך יתכן כיבוד הלא שלח את אליפז אחרי יעקב להורגו, הלא היה צער גדול ליצחק על ידי זה. וז"ש (עובדיה א י) מחמס אחיך יעקב תכסך בושה, אבל בעוה"ר גם שבטי יה לא עמדו בזה שמכרו את יוסף ולא חסו על צערו של אביהם, אך בני רחל לא היה ידם במעל הזה, ולכך עשו נופל בידם, עיין שם. ועל פי זה מובן המשך הדברים דהפסוק מבאר דלמה עקרן של התולדות וקיומן הוא יוסף, על זה אמר הפסוק בן שבע עשרה שנה היה רועה וגו', ועל ידי זה נמשך המכירה שמכרוה ליוסף, על כן לא יכלו לנצח עשו בלא יוסף, והבן.
אוהב ישראל
מגילת אסתר ויאמרו לו חכמיו וזרש אשתו אם מזרע היהודים מרדכי אשר החילות לנפול לפניו לא תוכל לו כי נפול תפול לפניו. והנה רבו הדקדוקים בזה. א' מ"ש היהודים בתוס' ה' הידוע. ב' תיבת אם דמשמע כאלו היו מסופק אם הוא מזרע היהודים. הלא כבר נאמר לעיל. כי הגידו לו את עם מרדכי. וגם שמרדכי בעצמו אמר להם שהוא יהודי. ג' מ"ש החילות לנפול לפניו וכי הנפילה תליא בהתחלה. ד' מ"ש בכפל לשון לא תוכל לו כי נפול תפול לפניו. אך הענין הוא דהנה כתיב ויבוא עמלק וגו' ויאמר משה אל יהושע גו' עד סוף הענין ויאמר ה' אל משה כתוב זאת זכרון בספר ושים באזני יהושע גו' וקשה מדוע משה בעצמו לא נלחם בעמלק. ואצל סיחון ועוג נלחם משה בעצמו. גם מ"ש הקב"ה ושים באזני יהושע. וכי יהושע נצטוה על מלחמת עמלק. והלא הצווי הי' לשאול המלך הראשון. ורש"י פי' ושים באזני יהושע המכניס את ישראל לארץ כו' ומה זה תלוי במחיית עמלק. אכן הענין הוא דהנה מבואר בכהאריז"ל דעיקר מחיית עמלק הוא ע"י בחי' צדיק אשר יהי' מזרע רחל כנודע לי"ח. ולזה שלח משה את יהושע דווקא שהוא הי' מזרע רחל. אבל מחמת שהמלחמה הי' קודם קבלת התורה וקודם שנכנסו לארץ הקדושה להעביר משם הז' עממין הטמאים שהם ז' מדות דקליפה. לכן כתיב ושים באזני יהושע וכפרש"י ז"ל שהוא המכניס את ישראל לארץ. וכאשר נתרשל יהושע במלחמות ז' עממין נתעכב הדבר עד אשר הגיע ימי שאול מלך ישראל שהי' ג"כ מזרע רחל. ועפ"ז יבואר הפסוק הנ"ל מ"ש אם מזרע היהודים. היינו שהמה חקרו על משפחתו אם הוא ממשפחת רחל אשר מלחמת עמלק תהי' על ידו. וגם אמרו החילות לנפול לפניו. דהיינו שהי' הנפילה ראשונה ע"י יהושע. והנפילה שני' ע"י שאול שהמה היו מזרע רחל לא תוכל לו לכבוש אותו תחת ידך כי נפול תפול לפניו כי סוף כל הימים שתהי' נפילתך ע"י משפחה זו. והבן: