Chasidut על במדבר 7:2

בהעלותך את הנרות כו' (במדבר ח, ב). כי יש לפעמים צדיק נופל ממדריגתו, כי השם יתברך חפץ חסד וכל הנצוצין שנפלו בעמקי הקליפות רצונו יתברך שיתעלו ויעבדו את הבורא. והנראה כשהצדיק נופל אז הוא כמעט במקום הנצוצין ובודאי הצדיק כבר נקשר קשר אמיץ בשורש העליון וחוזר ביתר שאת ויתר עז ומחמת זה הנצוצין גם כן פונים לשרשם ונתעלים. וזהו שאמר הכתוב בהעלותך את הנרות, היינו בהעלותך הניצוצין. אל פני המנורה, לשון פנה כאשר יפנו הניצוצין אל המנורה שזו היא השכינה שורש העליון אזי יתעלו כולם ויאירו שבעת הנרות:

הנשיאים, לשון נשיאות שירימו וינשאו את העם לעבודת השם יתברך. וזהו (במדבר ז, ב) וכל העומדים על הפקודים, לשון חסרון שהצדיקים עומדים כעמוד הברזל שלא יבואו העם לידי חסרון חס ושלום. או פירוש העומדים על הפקודים, מחמת מה באו לידי מדריגה זו מחמת על הפקודים, שתמיד הם במדת החסרון בבחינות מה:

במדרש (במ"ר פט"ו ו') בהעלותך את הנרות וכו' (במדבר ח ב). מה כתיב למעלה מן הענין, שנאמר (במדבר ז א) ויהי ביום כלות משה (במדבר ז ב) ויקריבו נשיאי ישראל, ואחר כך וכו' בהעלותך וכו', ואהרן לא הקריב עם הנשיאים, והיה אומר אוי לי וכו', לגדולה מזו אתה מתוקן וכו', הקרבנות כל זמן שבית המקדש קיים הם נוהגים, אבל הנרות לעולם וכו', וכל הברכות שנתתי לך לברך את בני אינן בטלין לעולם. הנה הנרות גם כן בטלו בעוה"ר. וי"ל דאף על פי כן מצות נרות לא בטלו, כגון נר שבת ונר חנוכה, וניתן לאהרן מצוה כזאת בבית המקדש שיש דוגמתה לעולם בגבולין, אבל הברכות האיך נרמזים בכאן. וצ"ל שיש בפסוק הזה ט"ו תיבין, מנין התיבין דברכת כהנים: