חסידות על במדבר יז:כג

וְזֶה בְּחִינַת (במדבר י״ז:כ״ג): וְהִנֵּה פָּרַח מַטֵּה אַהֲרֹן לְבֵית לֵוִי; הַיְנוּ שֶׁהַחֶסֶד, בְּחִינַת אַהֲרֹן, צָרִיךְ לְקַבְּלוֹ עַל־יְדֵי הַכְּלִי, שֶׁהוּא בְּחִינַת יִרְאָה, סִטְרָא דְּלֵוִי, וְזֶה בְּחִינַת (תהילים כ׳:ז׳): בִּגְבוּרוֹת יֵשַׁע יְמִינוֹ:

פרשה ט. (שמו"ר פ"ט ז') א"ר יוסי ב"ר חנינא נס גדול נעשה במטה שאף על פי שבלע וכו' ולא הועבה, (דהרי נאמר (שמות ז יב) ויבלע מטה אהרן וכו', עדיין ניכר כמקדם שהיה מטה אהרן), וכל מי שרואה אומר זה מטה אהרן, מכאן שהיה מטה אהרן סימן טוב לעשות בו ניסים ונפלאות לדורות, עכ"ל. נראה פירושו דהנה אם היה מועבה, היה גם כן פלא גדול עץ בתוך עץ, ומאי אולמיה דנס הזה מזה. אך הוא דהיה מטה אהרן מוכן לעשות בו ניסים לדורות, דהיינו להוציא פרח לגמול שקדים (במדבר יז כג), והניחו אותו למשמרת לדורות לפני העדות בתוך הארון (במדבר יז כה), ואם היה עבה כל כך האיך היה יכול להיות מונח בארון וכו'. ויצדק לפי זה שם בפסוק (במדבר יז יז) ואת שם אהרן תכתוב על מטה לוי כי "מטה "אחד לראש בית אבותם, רצ"ל מה שנשאר במצרים רק כעובי מטה אחד, הוא להיות הוראה לראש בית אבותם, ודו"ק אין כאן מקומו:

מסורה התנינם (בראשית א כא). ג' חסרים י' תניינא י' הרבים בלישנא, כי כן הוא מנהג ב' חרוקים רצופים תחסר י' הרבים על הרוב. והשלשה הם א' דין. ב' "לתנינם שמות ז' יב י"ב. ג' חמת "תנינם דברים לב לג ל"ב ל"ג, (מבין חידות). נראה רמיזת המסורה, הנה התנינם הם לויתן ובת זוגו העתידים ומוכנים לסעודה (ב"ב ע"ה ע"א), הנה כתב הרמ"ע שהשקדים של מטה אהרן (במדבר יז כג), הם יהיו למאכל פירות בסעודה זו, על כן נכתב אצל מטה אהרן ויהיו "לתנינם, היינו בעת אשר יהיו התנינם למאכל. ועוד אמרו (במ"ר פי"ג ב') מוכן לסעודה זו יין המשומר בענביו, הנה נרמז "תנינם "יינם: