וּבֶעָשׂוֹר֩ לַחֹ֨דֶשׁ הַשְּׁבִיעִ֜י הַזֶּ֗ה מִֽקְרָא־קֹ֙דֶשׁ֙ יִהְיֶ֣ה לָכֶ֔ם וְעִנִּיתֶ֖ם אֶת־נַפְשֹׁתֵיכֶ֑ם כָּל־מְלָאכָ֖ה לֹ֥א תַעֲשֽׂוּ׃
ערבי נחל
ועתה יתורצו השינוים בפרשת פנחס שנשתנה מהכתוב כאן דשם מיירי כשחל ראש השנה בחול. ולז"א ובעשור לחודש השביעי הזה, ר"ל שלא חל ראש השנה בשבת דאז על פי רוב השנים או כסדרן או חסרים ואז לא נגמרה נקודה האמצעית ביום הכיפורים עצמו רק יום שאחריו או ב' ימים אח"כ לכן לא כתב שם יום הכיפורים הוא, דהא יום הכיפורים נקרא זו הנקודה האמצעית דהיינו רגע האחרונה שבסוף היום, ואז כשחל ראש השנה בחול ליכא נקודה זו באותו יום לכן לא אמר רק גוף הדין ועניתם כו' וכל מלאכה לא תעשו וכמש"ל כי תלוי בקביעות הבית דין כמש"ה אשר תקראו אתם. ובתר הכי קאמר ובט"ו יום לחודש השביעי ולא כתוב שם תיבת הזה, דבשלמא בפ' אמור שכתבו שם דין ד' מינים לכן יש שם חילוק בין כשחל ראש השנה בחול ובין כשחל בשבת לכן כתב תחלה השביעי הזה ואח"כ כתב השביעי סתם ולא הזה וכמ"ש תחלה, משא"כ בפ' פנחס דלא כתב שם דין ד' מינים דלא מיירי התם רק בקרבנות ולענין זה אין חילוק בין כשחל בחול או בשבת לכן לא כתב רק סתם בחודש השביעי והבן ודו"ק היטב בכ"ז כי הם דברים נפלאים ועמוקים תל"י.