וַיִּגְּשׁ֤וּ אֵלָיו֙ וַ֣יֹּאמְר֔וּ גִּדְרֹ֥ת צֹ֛אן נִבְנֶ֥ה לְמִקְנֵ֖נוּ פֹּ֑ה וְעָרִ֖ים לְטַפֵּֽנוּ׃
אגרא דכלה
ויאמר בני גד ובני ראובן וכו' (במדבר לב כה), טפינו נשינו מקנינו וכו' (במדבר לב כו), ועבדיך יעברו כל חלוץ לצבא לפני י"י וכו' (במדבר לב כז). למה נאמר ויאמר לשון יחיד. הנראה להיות הם ראו שנכשלו בשתים בדיבורם, אחת שאמרו לפני בני ישראל ולא לפני י"י, וגם שהקדימו בהמתם לטפיהם (במדבר לב טז) דעל זה גם כן הוכיחם כפירוש רש"י, שוב חששו לנפשם להיות המדברים רבים, פן שוב יצא מפי אחד דבר שאינו הגון, וביררו להם איש נכבד לדבר בעד כולם, ותיקן הכל בדיבורו שאמר לפני י"י, וגם הקדים הטף למקנה, על כן נאמר ויאמ"ר לשון יחיד, זה מה שנ"ל: