אגרא דכלה
אחות לנו קטנה ושדים אין לה (שיר השירים ח ח), במדרש (ב"ר פל"ט ג') דרש על אברהם (מח), "בדרך (נ"ל צ"ל "ובדרך) הפשט (מט) על שרה, שהיא קטנה (נ) אצל נחור (צ"ל הרן) אבי מלכה ואבי יסכה (בראשית יא כט), (נא) הרי שמלכה היתה גדולה מיסכה, ולקח אברהם הגדול ליסכה הקטנה, מזה למדו (מגילה י"ד ע"א) שהיתה סוכה ברוח הקודש (נב) על שלקחה קטנה, ושדים אין לה אפילו עיקר ולד אין לה (ב"ר פמ"ז ב'), גם שדים צומקות כדרך עקרה וטומטמין, (נד) וברוח הקודש סכה שיהיה לה ולד, לכן לקחה אברהם. גם טעם ותהי שרי עקרה (בראשית יא ל) (נה), ר"ל עבור שנקראת "שרי ביו"ד, שהוא אות של עולם הזה שנברא ביו"ד (מנחות כ"ט ע"ב), "ולכן "היתה "בזה "העולם, "רק "אין "לה "ולד (נ"ל שר"ל ולכן רק בזה העולם אין לה ולד) מלמטה, אבל למעלה נשמות (נו) של הצדיקים יש לה. זה שאמר הכתוב "אחות "לנו "קטנה, ר"ל עבור אות יו"ד שהיא קטנה מכל האותיות (נז), עבור זה ושדים אין היתה יכולה להוליד בנים לזה העולם, מה נעשה לאחותינו ביום שידובר בה, ר"ל שיתן לה (הקב"ה) עיקר (נח) מטרון שהיא אות ה' (נט), וקרי כאן ביום שידובר בה', ודרשו רז"ל (תנחומא בהר סי' ג') "ורות דבקה בה' (רות א יד), ונתגיירה לקיים (סא) תורה, ז"ש (שיר השירים ב יב) (סב) הנצנים נראו "בארץ, שהולידו זרע בשעה שקול "התור (סג) נשמע בארצנו היא אות ה', בהגיע תור (סד) אסתר בת אביחיל (אסתר ב טו), כי אבא (סה) יסד ברתא (זוהר ח"ג רנ"ו ע"ב), י"י בחכמה יסד (סו) "ארץ (משלי ג יט), אז נקרא אברהם אב (סז) המון (בראשית יז ה), ואברם נקרא אברהם בה' נשלם בו (צ"ל של מ"ה). ז"ש (סח) ד' אלקים "מה תתן לי (בראשית טו ב), ר"ל שם של "מה תתן, והטעם שאני מבקש שם של מ"ה (סט), "מה "יעשה "לי "אדם (תהלים קיח ו), ר"ל שם של מ"ה, הוא שם של "אדם (ישעיה מד יג) "תפארת (ע) אדם לשבת "בית, (ואנכי הלך ערירי ובן (עא) משק "ביתי וכו'), אות ה' שיתנו לו לאברהם, בזה יהיה לו ה' ויהיה לו מ"ם ה"א לכם זרע (בראשית מז כג), (נ"ל שצ"ל בזה יהיה לו לאברהם מ"ה), והא' הוא סוד הא' לכם זרע, (עב) תולדות (עג) שמים וארץ בהבראם (בראשית ב ד) (עד) באברהם (ב"ר פי"ב ט'), ז"ש מ"ה (עה) נעשה לאחותינו, אין לה (נ"ל שצ"ל "ושדים אין לה) (עו) את ה' הם שדים, בסוד א"ל ד"ד ומ"י ד"ד (במדבר יא כו), (עז) שם של אלקים (עח) נחלק לב' דדים, אל מימין, מי משמאל, ה באמצע:
אגרא דכלה
ויקח אברם ונחור להם נשים וכו' בת הרן אבי מלכה ואבי יסכה (בראשית יא כט). הנה בפסוק זה יש דקדוקים רבים. א', הוה ליה למימר ויקחו לשון רבים. ב', תיבת להם מיותר. ג', היה לו לומר שם אשת וכו' ושם וכו' בנות הרן. והנה לקושייא הזאת י"ל שלא רצה לייחס שרה אחר הרן שנשרף ולא זכה לנס, על כן העלימה התורה היחוס בעיקר שמה, רק שוב שינה שמה משרי ליסכה, רק אף על פי כן הוה ליה למימר מלכה בת הר"ן אבי יסכה, למה חזר לומר שוב אבי מלכה כיון דמינה קא סליק. ד', הנני אוסיף להפליא, דהנה תחלה הקדים שרי למלכה, ואחר כך אומר אבי מלכ"ה ואחר כך אבי יסכה, על כן אחשבה שהתורה משמיענו שהעיקר היה אברהם בנשואין. והנ"ל עוד שמלכה היתה הבכירה ושרי הצעירה, והנה היה מהראוי שאברהם ישא את מלכה, אך אברהם אבינו ראה ברוח קדשו שרק לו לבדו יאתה שרה הצדיקת, וגם במלכה היו כלולים ניצוצות הקדושות חמדת ישראל, הלא הנה רבקה רחל לאה, וראה שזה יאות לנחור שהוא מוכן לזה על ידי מפלאות תמים דעים שרק לו לבדו נתכנו עלילות. וזה יאמר ויקח אברם ונחור בלשון יחיד, שעיקר הלקיחה היה אברהם שהוא השיא עצה לנחור גם כן, ולקח לעצמו הצעירה ונתן לנחור הבכירה, ולמה כך, לזה אמר להם נשים, ר"ל כפי השייך לכל אחד, כי שרי מיוחדת לאברהם מששת ימי בראשית ומלכה לנחור. וזה יאמר בת הרן אבי מלכה ואבי יסכה, הקדים אבי מלכה להורות שהיא הבכירה, שהיה הרן קודם אביה של מלכה, ואף על פי כן לא לקחה אברהם רק נתנה בעצתו הנכונה לנחור, וממנה יבוא גם כן חמדת ישראל על ידי נחור. ולזה שינה את שם שרה לקראותה יסכה, להיות שהיתה סוכה ברוח הקודש (מגילה י"ד ע"א), על כן נפלה לחלקו של אברהם ולגורלו, נ"ל: