Chasidut על בראשית 12:1

ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך (בראשית יב א). להבין זה. וכן לך לך אל ארץ המוריה (בראשית כב ב). וכן שלח לך (במדבר יג ב). נ"ל משום דדבור השי"ת עושה רושם והיה הכרח, לכך נאמר לך, דהיינו לדעתך, שישאר הבחירה חפשית, והבן זה כי היא נפלא בס"ד, דהא בדבר ה' שמים נעשו (תהלים לג ו), ואם הבחירה חפשית באדם והוא החפץ של הבורא ב"ה וב"ש, אבל בציוי פרטית לנוכח, האיך לא יעשה בו רושם הכרחי כיון שהוא בריאתו, אם לא שכך גזרה הציוי שלא יעשה בו רושם, והבן.

לך לך (בראשית יב א). להנאתך ולטובתך ושם אעשך וכו', ועוד שאודיע טבעך בעולם וכו'. רוצה לפרש תיבת לך האיך ילך אדם אל עצמו, על זה מפרש דהוא הקדמה על הנאמר לו אחר כך "ואעשך "לגוי "גדול (בראשית יב ב), והנה הבנים הם בכח האב קודם שיוצאים אל הפועל, והם גוף האב ממש. והנה הש"י הבטיחו על הבנים, שם יצדק שפיר לך "לך לעצמך, דהיינו על בניך שהם גופך ממש בכח, תוציאם שם אל הפועל, רק לפרש להנאתך ולטובתך, והבן. ועוד הוא הקדמה אל "ואגדלה "שמך, שהבטיחו הש"י שיתגדל שמו בעולם, וזה ויאמר ד' אל "אברם דייקא, לך "לך אל עצמך, דהיינו אל שמך "אברם, שיספרו כל העולם משמך שיאמרו מי כאברם אין לנו גדול ממנו:

איזיל "לך (בראשית יב א). הניח התיבת "לך כפשוטו. אפשר דס"ל דהכי קאמר לך אל המקום אשר הוא שלך, דהיינו "שלך נתנה למורשה: