אגרא דכלה
בא"ד לסטים אתם. בב"ר אודות חלוקות ארץ ישראל, ארץ ישראל בחלקו של שם נפלה (כמ"ש רש"י בלך לך ([בראשית יב ו]) אצל והכנעני אז בארץ), ארץ ישראל בחלקו של חם נפלה (כמ"ש רש"י בשלח לך ([במדבר יג כב]) בפסוק וחברון שבע שנים וכו'), ממילא למאן דאמר בחלקו של חם נפלה, אתי שפיר לסטים אתם כפשוטו. וגם על זה הקשו הרי כנען עבד ועבד שקנה נכסים הם לרבו (עיין מגילה ט"ז ע"א), [תירץ השפתי חכמים בשם הנחלת יעקב דזה לא שייך בירושה שירש העבד מאביו. ולפי זה יקשה מהגמרא (סנהדרין צ"א ע"א) מטענת גביהא בן פסיסא שהשיב לפני אלכסנדרוס מוקדן במה שתבעו הכנענים ארצם, והשיב להם עבד שקנה נכסים וכו', הרי זה לא שייך בירושה כדברי הנחלת יעקב. וצ"ל דהנה יקשה עוד מה היה הרבותא בתשובת גביהה עד שהוצרך לבקש מהחכמים שילך הוא, (ועיין עוד דקדוקים בשל"ה פסחים מצה עשירה דרוש א'). אך דקודם בואם לדין סברו דתביעתם הוא מכח ירושת אביהם, והיה קשה הדבר לחכמים שיצטרכו לסדר ולהסביר לאלכסנדרוס כח מעשיו הגיד לעמו וכו' (תהלים קיא ו), הוא בראה וכו' וברצונו נטלה מהם וכו', ובבואו לדין שאל הוא בחכמה תיכף מהיכן אתם מביאים ראיה שהיא שלכם, אמרו מן התורה שנאמר (במדבר לד ג) ארץ כנען לגבולותיה, אז שמח בשמחה גדולה הרי נקרא ארץ כנען ולא ארץ חם, וכנען עבד ועבד שקנה נכסים וכו', נ"ל ודו"ק]. והרא"ם תירץ שלא נתנו חלק לבני יפת. ולי הקטן נראה דהקושיא מעיקרא ליתא, כי אלו לא נכתב כל הסיפור עד החודש הזה וכו' (שמות יב ב), לא הוי ידעינן מעבדות כנען גם כן. והנה למאן דאמר בחלקו של שם נפלה, כתב הרא"ם שצריך לומר שיתרעמו עלינו במה שלא נתנה חלק לשאר בני שם:
באר מים חיים
וידוע שכאשר מוציאין הניצוצין קדישין מהקליפה אז היא תרד מטה מטה ונופלת לנוקבא דתהומא רבה וזאת היא מפלתה בשלימות, ועבור זה הזהיר הקב"ה בשבע אומות להרוג את כולם מגדולם ועד קטנם בלא תחיה כל נשמה. כי זה שניתן להם הארץ לישב בה, בזה התחיל מפלתם, ובכח קדושת הארץ נתלוו ונתחברו אליה כל בחינת חיות מהניצוצין קדישין שהיה להם וכיון שהגיע עתם שלא נשאר עוד מניצוצי הקדושה הזהיר הכתוב לא תחיה כל נשמה כי צריכים לירד מטה מטה לישאר פגרים מתים בדרך חיל בלע ויקיאנו כאמור. ואפשר לזה אמר הכתוב (בראשית י"ב, ו'-ז') והכנעני אז בארץ וירא ה' אל אברם ויאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת וגו'. ולכאורה מה נפקא מינה בזה אם הכנעני אז בארץ או לא, אכן הקדים הכתוב להודיע כי כבר התחיל מפלת הכנעני להיות יושב בארץ והוא לרע לו ודאי כי חיל בלע וגו'. ועל כן תהיה לבך נכון בטוח שלזרעך אתן את הארץ.
אגרא דכלה
עד משר דהוה מייר"י. נ"ל פירושו שבא למקום מישור, שיתקבצו שם אנשים להורות להם דרכי השם ית'. וזהו שפירש עד אילון מור"ה (בראשית יב ו), מישור דהוה מייר"י, שהורה שם הוראות בדרכי הש"י. ומשמיענו בזה שבא למקום שכם, ששם מקום מוכן להורות דרכי ד', ששם יקבלו ישראל שבועות התורה (עיין סוטה ל"ג ע"ב):