באר מים חיים
ואת עוג מלך הבשן וגו'. נודע מה שאמרו חז"ל (בבא קמא מ"א:) רבי שמעון התימני היה דורש כל אתין שבתורה וכו' כי כל את רבויא הוא שבא לרבות איזה דבר מה שלא נכתב. וכאן נמצא להיות שואלין ודורשין בהאי את מה בא לרבות. כי היה יכול לכתוב ועוג מלך הבשן. והנראה שבא לרבות את המבואר בזוה"ק (חלק ג' קפ"ד.) בפסוק (במדבר כ"א, ל"ד) אל תירא אותו אל תירא מאות שלו. כי היה נחתם באות ברית מילה לפי שהיה עבד קנין כסף בבית אברהם ומל אותו כמה שנאמר (בראשית י"ז, כ"ז) וכל אנשי וגו' ומקנת כסף נימולו אתו. ומזה נתיירא משה שלא יעמוד לו זכות הברית. והשיבו הקב"ה אל תירא אותו, מאות שלו, כי כבר חילל בריתו. והנה מלת ואת הוא אות. וזה שבא הכתוב כאן לרבות שהיה בו חוץ ממה שהיה בסיחון, המלך קשה והמדינה קשה והוא גם הוא קשה כמוהו. וחוץ לזה היה נחתם באות ברית שמל אברהם אותו, ואף על פי כן לא היה יכול לעמוד בפני משה והכה אתו ואת כל עמו עד בלתי הותיר לו שריד. ובחוש ראו בזה גבורת משה שהוא לבדו הכה את עוג בעצמו כמאמר חז"ל (ברכות נ"ד:). ומי יתיצב לפני בני ענק אם לא משה עבד ה'. ואחר כל זה ודאי מהראוי להטות אוזן לשמוע מפיו תוכחה ומוסר דברי אלהים חיים ומלך עולם.
אגרא דכלה
בעצם היום הזה (בראשית יז כז). כבר כתבנו דרשת רז"ל (פרקי דר"א פכ"ט) גזירה שוה דיום הכיפורים:
אגרא דכלה
[בעצם היום הזה נמול אברהם וכו' (בראשית יז כז). עיין מ"ש בפרשת נח (בראשית ז יג) עצ"ם היו"ם הז"ה, מכונה ליסוד צדיק. וזה שאמר בעצם היום הזה, שכוונת אברהם בהמולו בשר ערלתו, היה להעביר הערלה מבחינת יסוד צדיק, שלא תהא הערלה סוד הקליפה חופפת על ברית קודש, והבן]. (עד כאן מועתק מהשמטות לאגרא דכלה מסוף ספר קהלת יעקב):