Chasidut על בראשית 19:6

הַאי זִיז שָׂדַי הוּא – הַיְנוּ בְּחִינַת יִחוּדָא עִלָּאָה וְיִחוּדָא תַּתָּאָה, שֶׁעַל־יְדֵי יִחוּדָא עִלָּאָה וְיִחוּדָא תַּתָּאָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁמִירַת הַבְּרִית בִּשְׁתֵּי בְּחִינוֹת כַּנַּ"ל, עַל־יְדֵי־זֶה הַכָּבוֹד בִּשְׁלֵמוּת, וְעַל־יְדֵי כָּבוֹד בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְצִפַּרְתָּא, שֶׁהוּא הַדִּבּוּר, שֶׁהוּא אֶמְצָעִי בֵּין מַיָּא לָרָקִיעַ כַּנַּ"ל, כִּי זִיז הוּא בְּחִינַת יִחוּדָא תַּתָּאָה, בְּחִינַת מט"ט, בְּחִינַת: מִכְּנַף הָאָרֶץ כַּנַּ"ל. כִּי אִיתָא בְּמִדְרָשׁ־רַבָּה (ב"ר פרשה יט, ויק"ר פרשה כב): עוֹף אֶחָד יֵשׁ, בְּשָׁעָה שֶׁמַּפְרִישׂ אֶת כְּנָפָיו הוּא מַחֲשִׁיךְ אֶת הַשֶּׁמֶשׁ, וְזִיז שְׁמוֹ; וְזֶה בְּחִינַת יִחוּדָא תַּתָּאָה, בְּחִינַת מט"ט, בְּחִינַת מִכְּנַף הָאָרֶץ, שֶׁבּוֹ מִתְלַבֵּשׁ בְּרִית עִלָּאָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשֶּׁמֶשׁ, שָׂדַי – זֶה בְּחִינַת יִחוּדָא עִלָּאָה כַּנַּ"ל:

ויש לפרש עוד על פי דרך הקודש, דהנה ידוע דבצלם אלקים עשה את האדם (בראשית יט ו). והנה י"ג מדות יש אתנו בפאות הזקן, מכוונים לעורר י"ג מדות של רחמים העליונים, ידוע הדבר למשכילים בחכמה. והנה ההוא ארחא פנויה מבלי שער שבשפה העליונה, מכוון נגד המדה השלישית "וחנון. והנה הוא התחלת הדבור, שתיכף בהתחלת תנועות הדיבור, מוכרח להניע מקודם לכל אמצעית שפה העליונה מקום הארחא שהוא מקום הגבוה והנרגש שבשפה. והנה כפי "מעשיו של אדם כך מעורר, אם מדבר בדברי תורה ויראת שמים, אזי מעורר מדת "וחנון לחוננו חנם מאוצר המנוצר. ובהיפך ח"ו, אזי פוגם ח"ו. והנה זה הנשפט השוטה אשר במו פיו ידבר נגד הדיין, בהניעו אמות השפה יפגום ח"ו. וז"ש ושמעתי כי חנון אני, וסמיך ליה אלקים לא תקלל. וזה שיש לפרש ולרמז בפסוקי תהלה שאמר נעים זמירות (תהלים קיט קב) ממשפטיך לא סרתי (אפילו אם נתחייבתי בדין), כי אתה הורתני (בתורתך, והיכן הורתני, הנה סיפר בשבחה של תורה ואמר) (תהלים קיט קג) מה נמלצו לחכי אמרתיך, (שתי מאמריך הסמוכים יחד כמה הם נמלצים מתוקים) מדבש לפי, (ואמר) (תהלים קיט קד) מפקודיך אתבונן (הנני מבין דבר מתוך דבר מסמיכות הפסוקים, על כן) שנאתי כל אורח שקר, (היינו להניע ההוא ארחא לדבר ח"ו דברי שקר), הבן הדבר ותנשק ידי החכמים ברוך שבחר בהם ובמשנתם: