Chasidut על בראשית 21:13

ותלד לו. אומרו לו לפי שבישמעאל נאמר (בראשית כ"א, י"ג) וגם את בן האמה וגו' כי אינו נקרא בנו כלל לפי שבן הבא מן השפחה ומן הנכרית אינו נקרא בנו אלא בנה (קידושין ס"ח:), אבל כאן שכבר כתבנו שלקחה לאשה ממש כי שיחררה, נאמר ותלד לו כי אלו לו ילדה ונקראים על שמו.

ולי נראה ליישב קושית ר"ת הנ"ל, דהא כל זה קשה על ר' יהודה, דבלא זה קשה על ר' יהודה דבירושלמי, דנהי דנאמר לאברהם כי אב המון גוים, מכל מקום איך מצי לומר לאבותינו לשון רבים דקאי על אברהם יצחק ויעקב, ולא יתכן לומר רק לאבינו דלשון זה הוי שייך על אברהם לבדו. אלא ודאי צריך לומר כיון דנאמר לאברהם כי אב המון גוים נתתיך, ונאמר לו כי ביצחק יקרא לך זרע (בראשית כא יב), ודרשו (נדרים ל"א ע"א) ביצחק ולא כל יצחק, דהיינו רק יעקב וזרעו, ואם כן מבואר דלא הוי אברהם אב רק לזרעו של יצחק ויעקב, דזולתם לא מקרי זרעו, ואם כן ממילא דלא הוי אביהם, אם כן קשה איך נאמר דהוי אב להמון גוים והפסוקים סתרי אהדדי. ועל כן נ"ל דכל הנכנס תחת כנפי השכינה מכל הגוים, הם מסתעפים בזרעו של יצחק ויעקב גם כן, והוויין בכלל כי ביצחק יקרא לך זרע. כללו של דבר דאם אברהם הוי אב לכל הנכנס תחת כנפי השכינה, ממילא מוכח דגם יצחק ויעקב חשובין אביהם, דאם לא כן לא יתכן לאברהם להיות אביהם, דהא נאמר לו כי ביצחק יקרא לך זרע והבן, ואף דנאמר וגם את בן האמה לגוי אשימנו כי זרעך הוא (בראשית כא יג), ר"ל כי זרעך הוא מצד התולדה אף דלא נקרא זרע, אבל אלו הנכנסים תחת כנפי השכינה שאינם זרעו מצד התולדה, על כרחך צריך לומר דנקרא אביהם, וממילא דנקראים זרעו, ואם כן סותר הפסוק כי ביצחק יקרא לך זרע, יקרא דייקא, אלא ודאי צריך לומר כמ"ש, והשתא אתי שפיר דלכך יכול לומר לאבותינו, ואם כן לפי זה גם מארמי אובד אבי לא קשה מידי, דגם יעקב נקרא אביו. ולדעתי זה פירוש הפסוק (בישעיה יד א) ונלוה הגר עליהם ונספחו על בית יעקב ודוק, כנ"ל נכון בס"ד ואמת, והבן.

ואלה תולדות ישמעאל בן אברהם וגו' הגר המצרית שפחת שרה וגו'. פרט הכתוב כאן כל יחוסו מה שהיה די לומר ואלה תולדות ישמעאל לבד וכבר ידענו אותו מי הוא ואיזה הוא, ואכן יאמר הכתוב כי כל תולדות ישמעאל הללו שהוליד כל כך נשיאים ונתרבה זרעו, הכל כי בן אברהם הוא וכבר הבטיח לו הקב"ה ואמר (בראשית כ"א, י"ג) וגם את בן האמה לגוי אשימנו כי זרעך הוא. ואך לפי שאמר בן אברהם שקראו על שמו מה שבאמת אינו נקרא על שמו כלל כי אם אחרי אמו כאומרו וגם את בן האמה, ואומר (שם שם, י') גרש האמה ואת בנה, כי בן הבא מן השפחה וכו' (קידושין ס"ח:). על כן פרט מי הוא ואמר אשר ילדה הגר המצרית שפחת שרה וגו' להראות כי בן שפחה הוא, ועוד שפחה מצרית, שאסורה לבוא בקהל ישראל כי מצרית ראשונה היתה, ואברהם לא נשאה כי אם על פי הדיבור שהיה צורך שעה להוציא פסולתו (שהיה נמצא בו מזוהמת תרח אביו שהולידו בעת נדת אמו כמו שכתב בליקוטי תורה בריש איוב) במצרית הלז בכדי שיצא יצחק זך ונקי כמו שכתבנו במקום אחר. ובזה טעו בני ישמעאל בימי אלכסנדרוס מוקדן ותבעו ירושת אביהם כמו שאמרו (בסנהדרין צא. ובבראשית רבה ס"א, ז') לפי שראו כאן פעם אחת שנאמר בן אברהם. והאמת הוא כאשר כתבנו שלא נאמר רק להראות מהיכן זכה ישמעאל לתולדות האלה מחמת שעל כל פנים זרע אברהם הוא והקב"ה הבטיחו על כך אבל מפורש אמר לו וגם את בן האמה ולא בנך רק זרעך הוא טיפת זריעתך בו אף שאינו מתיחס אחריך. אך גביהה בן פסיסא השיב להם כי ממה נפשך אנו פטורין אם כדבריכם שהוא נקרא בנו הרי ודאי גם הוא נכלל במאמר ולבני הפגלשים וגו' נתן אברהם מתנות וכו' וחילק נכסיו בחייו ואם כדברינו שאינו נכלל במאמר ולבני וגו' כי אינו בנו ממילא מסולק הוא מתורת ירושה. ולזה אמר הכתוב להלן,