נועם אלימלך
מדריגה שלישית 'גמילות חסדים', דהנה בעולמות העליונים שם 'רחמים', שהוא אהבה ורחימא שהשי"ת אוהב את הצדיק לפי מעשיו הקדושים אשר בארץ עשה, אך בעולם הזה נקראים 'חסד', דהוא אף למי שאינו הגון, השי"ת עושה לו חסד חנם לתת לו די מחסורו, אך הצדיק שהגיע למדריגה שיוכל להעלות כל הדברים הגשמיים למעלה, דהיינו להעלות מחומריות הניצוצות הקדושות שיש בהם, דהיינו במאכלו ושתייתו וכדומה, וכל מחשבותיו בעת שעושה הדברים הגשמיים אינן רק להעלות הנ"ק שבהם, וצדיק כזה אין צריך לחסדים, פירוש חסד חנם כנ"ל לתת לו דברים הנצרכים בעוה"ז מצד החסד, כי השי"ת משפיע לו כל צרכיו ע"פ שורת הדין הראויה לו ע"י מעשיו הטובים, וזה פירוש "וגמילות חסדים" מלשון "הגמל את יצחק", שאין צריך למדריגות 'חסדים', כי אם מגיע לו ע"י אהבת האל יתברך אותו, ועל ידי זה הצדיק מקשר את עצמו למעלה למעלה בחיים הנצחיים, אפילו כשהוא בעוה"ז הגיע לתענוג עולם העליון מחיים הנצחיים, וזה פירוש הגמרא "עולמך תראה בחייך", פירוש שעי"ז שכל מעשיו ותנועותיו שעושה הכל בקדושה ובטהרה ודביקות ושמחה ובאהבה וביראה, מזה יגיע לו תענוג עולם העליון בזה העולם. ויש לומר נמי כוונת הפסוק "ואתם הדבקים בה' אלקיכם חיים כולכם היום", פירוש ע"י הדביקות שתדבקו עצמכם בהבורא ב"ה, יהיה לכם חיים נצחיים גם 'היום' בעה"ז כנ"ל.
אגרא דכלה
ולפי הזהר (ח"א ע"ו ע"ב) לך לך דמסר קוב"ה לנשמה מאה מפתחין בחושבן "לך "לך (קנה), לזה חוזר הפסוק השני ומפרש ענין מאה מפתחין אלו מה הן (קנו), "ואעשך "לגוי "גדול זה אברהם, שהוא בהיפך אתוון "בר "מאה, שהוא אדם (קנז) "גדול (יהושע יד טו), שתיקן קומת של אדם הראשון שהיה ק' אמה (ב"ר פי"ב ו'), וכשהיה (קנח) אברהם בן מאה, עשה משתה גדול (בראשית כא ח), ונתקיים (קנט) אז ואעשך לגוי גדול. אחר כך אמר ואברככה זה יצחק, דאיתא גביה (בראשית כו יב) ויזרע יצחק וכו' בשנה ההוא מאה שערים, וטעם (שזרע ט"ס) מאה שערים ויברכהו הויה, שאותן מאה שערים לקביל מאה ברכות (עיין פרקי דר"א פל"ג) (קס). ואגדלה שמך זה יעקב, (ב"ר פס"ח י"א) שתיקן תהלים (קסא) בביתו של לבן, ויש בספר תהלים ק' פעמים ש"ם (קסב), וכן בתורה שהיא חותמו של יעקב, כמ"ש בתיקונים (כח ס"ח ע"א) (קסג) שימני כחותם על לבך (שיר השירים ח ו), כ"ח ת"ם (קסד). ויש מוזכר בתורה ק' פעמים "שמים, שהוא דרגא דיעקב דאיקרי (קסה) "שמים, וזה סוד (אבות פ"ב מי"ב) כל מעשיך (קסו) יהיו לשם שמים, מאה פעמים "שמים בתורה, ומאה פעמים "שם בתהלים, שהוא מסוד תורה שבעל פה. וז"ש ואגדלה "שמך, כמנין "שם שיש בתהלים, שהם רומזים על סוד ק' תיבות (קסז), בסוד שיעור קומה של אדם הראשון, והיה ברכה, כנגדן תיקן גם כן מאה ברכות בכל יום. וזה סוד י"י אדונינו "מה אדיר "שמך בכל הארץ (תהלים ח ב), אל תקרי "מה אלא "מאה (קסח), שהם לקביל ק' פעמים שם שבתהילים, אשר תנה הודך על "השמים לקביל ק' פעמים "שמים שבמקרא, מפי עוללים ויונקים (תהלים ח ג), מיד כשבאים לזה העולם, יסדת עוז למסור להם ק' מפתחין, וכן בסט"א עד מאה כח השד (קסט), כדאיתא בפרק ערבי פסחים (ק"י ע"א) מאה ואחד פקע שידא, לכן נקרא (קע) אברהם אב "המון (בראשית יז ה), בגימטריא "מיכאל שהוא מלאכו של אברהם (קעא), שהוא עולה מאה ואחד (קעב), לכן מאה (קעג) כבלים הם בסטרא אחרא, לקביל מאה (קעד) תוכחות, ז"ש למען צורריך להשבית אויב ומתנקם, לכן סמכם (קעה) פסוק (תהלים קלה יג) י"י שמך לעולם (קעו), ואחר כך (תהלים קג יט) י"י "בשמים הכין (קעז) כסאו:
אגרא דכלה
כה אמר י"י זכרתי לך חס"ד נעוריך אהבת כלולותיך וכו' (ירמיה ב ב). הנה מי"ז בתמוז עד ראש השנה, הם ע"ב ימים מנין חס"ד הקודם לדין דראש השנה, אז מלך במשפט יעמיד ארץ, אשר זה בחינת קדימת מדת הרחמים למדת הדין קודם הבריאה דראש השנה. והנה אלו הימים ימי חס"ד, אך כ"ב ימים מהם הם חסדים מכוסים, ששפך חמתו על עצים ואבנים בכדי להציל את ישראל (איכ"ר פ"ד י"ד) , והנה זה חסד גדול, רק שהוא (מכוסה) ונראה שהוא דין. והנה תתבונן בכתבי האר"י ז"ל שיש לכוין באלו הימים בשם החילוף דהויה באותיות שלפניו ט"ד ה"ד, והוא בגימטריא ך"ב נגד ך"ב אותיות התורה, שכביכול (תהלים לט ג) נאלמתי דומיה, כי כשהשם הויה בעצמו הוא בהתגלות, אז וידבר הויה וכו'. והנה תתבונן עוד בהתעוררות החסדים העליונים הוא מבחינת זקן מלא רחמים, הם י"ג מדות כנודע, ונקראים תיקוני אריך ומאירים לט' תיקונים דזעיר, הם מנין ך"ב מנין השם הנ"ל, והנה הב' אותיות ראשונים הם מספר י"ג והאחרונים ט'. וככה תתבונן לדעתי אלו הך"ב ימים הם י"ג מתמוז וט' מאב, והנה תשכיל ידיד הנעים אלו הב' חדשים הם נגד אותיות ח' ט', כי הי"ב פשוטות ה"ו ז"ח ט"י ל' נ' ס' ע' צ' ק', הם נגד י"ב חדשי השנה. והנה הו"ז נגד ג' חדשים ניסן אייר סיון, שהם לחלק יעקב, ח' ט' י' הם נגד תמוז אב אלול שנפלו לחלק עשו, והנה לקח יעקב מעשו חדש אלול להצלחת ישראל לתשובה, ואם כן אותיות הזי"ו הם לחלק יעקב, וגם מאב לא לקח רק ט' ימים, ונשארו נ' ימים עד ראש השנה כ' מאב ול' מאלול, (כשנחשוב מיום ראשון דראש חודש שעלה משה להר), שכבר מתנוצצין ניצוצי הרחמים והתשובה. וזה שחלקו הלוים שירת האזינ"ו לסימן הזי"ו ל"ך, והבן. וכן אנחנו נוהגים אחריהם בקריאה וסימנא מילתא, והוא בגימטריא כ"ח מעשיו הגיד לעמו (תהלים קיא ו), היינו אותיות הזי"ו לתת להם נחלת גוים, (היינו אלול שהוא נחלת גוים וניתנה לישראל מורשה לתשובה). והנה נשאר לחלק עשו בעוה"ר תמו"ז א"ב, שהם אותיות ח"ט והוא בגימטריא טו"ב, (וכן התחלת הימים בטו"ב לתמוז), דהנה כתבנו דמי"ז בתמוז עד ראש השנה הימים מנין חס"ד ע"ב. והנה כתבנו בשם תלמידי האר"י ז"ל בפירוש גומל חסדים טובים וקונה הכל (תפלת י"ח), דבחינת חס"ד ע"ב חסדים, (ולדעתי סוד ע"ב גשרים העומדים למחסה לעבור דרך עליהם המים הזדונים), הנה הי"ז חסדים עליונים הם מכוסים סוד טו"ב בגנוז, רק נ"ה מנין הכ"ל הם מגולים ליהנות מהם. וזהו גומ"ל (מלשון הגמל את יצחק (בראשית כא ח), שפירושו הוסר השפעת היניקה) חסדים טובים, החסדים מני"ן טו"ב נגמלו מהעולם, וקונה (להם מנין) הכ"ל, ולעתיד לבוא במהרה בימינו יתגלה רב טוב הצפון. והנה אלו הימים שהם בסוד חסדים מכוסים ששפך חמתו על עצים ואבנים, והנה הם ך"ב ימים, צא מהם ג' שבתות וראש חודש ויום שנולד בן דוד (פתיחתא דאס"ר פי"א) (שבמהרה יבוא ויגאלנו), שכבר בסוף היום מתעוררים הרחמים בזמן המנחה, (וכמ"ש אצלינו במקום אחר בסוד הכתוב (איכה ג י) ד"ב אורב הוא לי אריה במסתרים, דכתיב אריה וקרינן אר"י, דהנה ט' ימי אב צא מהם שבת וראש חודש ויום שנולד בו בן דוד, ישאר רק ו' ימים מנין ד"ב, על כן נכתב חסר, וגם שעות ישנם בט' ימים מנין ארי"ה גבור"ה, צא מהם ה' שעות אחרונות מזמן מנחה של יום אחרון משבע ולמעלה שאז נולד בן דוד, נשאר אר"י. וזה דכתיב ארי"ה וקרינן אר"י, שהוא עדיין במסתרים בסוד חסדים מכוסים), ישארו טו"ב ימים, והוא מנין ח"ט טוב הגנוז, ואותן הה' ימים יצורפו לנ' שאחריהם, ויהיו מנין הכ"ל. ובמהרה בימינו כאשר יתגלה הטוב הצפון יצורף הטו"ב אל הכל"ה, כי בועליך עושיך וכו' (ישעיה נד ה), והבן מאד (ונכתב אצלינו בסוד שירת הלויתן הודו לי"י כי טו"ב כי לעולם חסד"ו, והבן). ויהיו אז אלו הימים ברבו יתירה ותוספת טובה ביותר, כי להיותם מחסדים מכוסים הם בדרגא יותר עליונה, ואז באלו הך"ב ימים שיהיו ימי החסד והרחמים, בודאי יתגלו הי"ג תקונים לט' תיקונים אשר הם מנין ך"ב אותיות התורה, ואז יתרומם קרן ישראל בהחזרת דיבור הנבואה והחזיון ביתר שאת ונבאו בניכם ובנותיכם וכו' (יואל ג א). וזה שנרמז לדעתי בפסוק (תהלים קיח כג) מאת י"י היתה זאת היא נפלאת בעינינו, כי כבר נודע שאילו הב' חדשים תמו"ז א"ב, בסוד תרין עיינין, וזה סוד עינ"י עינ"י יורדה מים (איכה א טז), וזה סוד לדעתי ברמז על אלו הך"ב ימים שהם י"ג ימים וט' ימים, שכהיום החסדים הם מכוסים בעבור שאינם מתגלים הי"ג תיקונים דאריך לט' תיקונים דזעיר, כאותו המדריגה שיהיה לעתיד, על כן החסדים הם מכוסים ומפלאים באותן הב' חדשים. וזה שמרומז מאת הו"יה (הכולל כל העולמות) היתה זא"ת (ר"ת תיקונ"י ארי"ך זעי"ר), היא נפלאת (ר"ל ההארה הזאת היא מכוסה ונעלם בסוד חסדים מכוסים), בעינינ"ו (באותן הב' חדשים אשר הם בחינת עינים כנ"ל), והמשכיל יפרש לשם כל הענין והשם הטו"ב יכפר בעדינו ויהי רצון שלא יאמר פינו דבר שלא כרצונו. ותדע שלא קבלנו דבר זה מפי סופרים ומפי ספרים, רק מסברתינו והשם יודע האמת, רק היסודות בנויים ומיוסדים על כתבי הקודש להאר"י ז"ל, על זה תמכנו יתידותינו להוציא מפינו מילין והשם הטוב יכפר. ותבין לפי זה מ"ש הנביא (ישעיה מד יח) כי ט"ח מראות עיניה"ם, הם אותו ב' חדשים בחינת עינים, והם בסוד ב' אותיות ח"ט ט"ח אשר הראיה בהם כעת בעוה"ר ט"ח מראות, והבן. ולדעתי על פי הדברים האלה יובן נוסח תיקון התפלה בראש השנה הוא ובכ"ן, ובכ"ן, שאותיות בכ"ן בגימטריא חס"ד כנודע. והנה צירוף התבה הוא כ"ב ן', היינו אותן הכ"ב ימים אשר בהם החסדים נעלמים, ונו"ן ימים אחר כך אשר החסדים מגולים. וזהו ברמז ובכ"ן אבא אל המלך (אסתר ד טז), היינו בראש השנה שאז הוא בחינת מלכות שמים, מלכותו בכל משלה (תהלים קג יט) דינא דמלכותא. וזה שנרמז בפסוק כה אמר י"י זכרתי לך חס"ד נעוריך, היינו בזמן המקדש שהיו אלו הימים כולם בבחינת חס"ד (הגם שלא היו כמו שיהיה לעתיד, אף על פי כן בזמן המקדש היו בבחינת החס"ד, ובפרט בבית שני שהיו לששון ולשמחה), אהבת כלולותי"ך (היינו בזמן הגלות שהכ"ב ימים הם בהסתר פנים, רק כ"ל ימים הם באהבה וחיבה יתירה להתעוררות התשובה, היינו כ' ימים מאב ול' מאלול, זהו אהבת כלולותיך אהבת הכ"ל שלך, זה זוכר הבורא לישראל) לכתך אחרי במדבר, (שאז מתחילין ישראל לדבר להש"י דברי ריצוי ותחנונים בימי הסליחות והתשובה), בארץ לא זרועה (הגם שהיו שוכנים בארץ העמים לא זרוע שם מקדושה עליונה, ואף על פי כן ישראל שוברים חומת ברזל דקליפה) ושבים אליו בתשובה שלימה, הש"י ישיבנו בתשובה שלימה לפניו באמת: