ישמח משה
ובזה יובן הא דכתיב (בראשית כה כו) וידו אוחזת בעקב עשו ויקרא שמו יעקב. וכבר עמדו על זה המפרשים למה אחז בעקבו דוקא. וגם למה נקרא יעקב על שם העקב. ולפי מ"ש יתכן, כי הנה האברבנאל כתב הטעם דלמה כתיב (בראשית כה כד) תומים חסר ולא תאומים, דהוא לרמז שהיו שני העוברים תומים ושלמים זה לצדקתו וזה לרשעו, זה צדיק תמים וזה רשע תמים, עד כאן דבריו ודפח"ח. והנה יש להבין לפי דבריו שמהבטן היו תומים זה לצדקו וזה לרשעו, אם כן מה התערבות היה להם שיהיה הבחירה חפשית בשניהם. אך הנה ידוע מה שפירש מהרש"א בחידושי אגדות (מגילה י"א ע"א) על הפסוק (תהלים קכד א) לולי ה' שהיה לנו וכו', עיין שם. דהנה עשו נקרא חזיר היער (תהלים פ יד) קליפת חזיר, כמו דאיתא במדרש (ב"ר ס"ג ח') אתון קריתין לחזירתכון שם וכו'. ולפירושי יומתק מאד הא דאמר המדרש בלשון הזה דוקא בפסוק הזה, דהנה יש בו סימן טומאה בפיו וסימן טהרה ברגל, והוא מהתערבות של יעקב, ועל כן יעקב נאחז בו שם, והוא גם כן מזיק לו קצת משם, כדכתיב (דניאל ז ז) ושארה רפסה (וכפירוש מהרש"א שם יובאו דבריו למטה). וזה מפרש הפסוק וידו אוחזת בעקב עשו שהוא סימן הטהרה, על כן יש להם קצת התערבות, על כן ויקרא שמו יעקב כי זה עיקר החשיבות של יעקב, דבלא זה היה מוכרח ולכך נקרא על שם העקב, והבן. לפי שמבואר מזה הפסוק דעשו הוא חזיר, על כן יפה אמר המדרש על ויקרא שמו יעקב הנסמך לו בפסוק זה, אתון קריתון לחזירתכון שם, אף אני קורא לבני בכורי שם כנ"ל.
ישמח משה
לא תהיה משכלה ועקרה בארצך את מספר ימיך אמלא (שמות כג כו). הקישור זה לזה נראה, על פי מ"ש בהגהת נחלת יעקב (פרשת אחרי) דכל מי שנברא, ודאי ראוי להוליד דלא לתהו (ישעיה מה יח), אלא ודאי דאינו מאותו הדור רק אתשל בגלגול. וידוע דאמלא בימים לשון נשלם, כמו שכתב במורה נבוכים בוימלאו ימיה ללדת (בראשית כה כד), ואם כן אין שייך נשלם רק באם שאין בא בגלגל, ודוק. עוד יתבאר לא תהיה משכלה וגו' (שמות כג כו). על פי הגמרא (יומא דף ע"א ע"א) שדרש בפסוק (משלי ח ד) אליכם אישים אקרא, דתלמידי חכמים נקראים נקבה שהן תשושי כח כנקבה. והנה ידוע (ב"ר ל' ו') דתולדותיהן של צדיקים הם מעשיהם הטובים, ולפי זה מי שאין לו מעשים, הוא עקר על דרך האמת. והנה מי שיש לו, ומקלקל על ידי פגימת פיו ולשונו כנודע או על ידי פניות, הוא נקרא משכל, והבן. והיינו לא תהיה משכלה ועקרה בארצך. ועל פי זה מבואר את מספר ימיך אמלא, כי איתא בסוף עוקצין (פ"ג מי"ב) עתיד הקב"ה להנחיל לכל צדיק וצדיק ש"י עולמות וכו'. והנה קשה מאד שיהיו כל הצדיקים שווין, והלא כל אחד נכוה וכו' (ב"ב ע"ה ע"א), (ועיין בעקרים מאמר ב' פרק למ"ד). אבל יובן על פי מ"ש זקני מהרש"א ז"ל שם, כי הוא דברים אחדים עם מ"ש בפרק יש נוחלין (ב"ב דף קל"ד ע"א) אמרו עליו על רבי יוחנן בן זכאי וכו', לקיים מה שנאמר (משלי ח כא) להנחיל אוהבי וגו', אמר הקב"ה ינחיל אותם בעולם הבא ש"י עולמות למלא אוצרותיהם שבנו להם בעולם הזה בלימוד התורה וכל חכמתם שזכר, כמ"ש (משלי ט א) חכמות נשים בנתה ביתה חצבה עמודיה שבעה, עד כאן דבריו. והם מעט הכמות ורב האיכות למבין כי יותן לכל צדיק ש"י עולמות, אבל המילוי היא התורה והחכמה והמעשים טובים שלו שהכין בעולם הזה, ויש שימלא הכל, ואם כן הם חלוקין בכמות המילוי ואיכות המילוי, מבאשר משפטו שם פעלו, והבן. וכן הוא פירש הפסוק לפי זה (משלי ח') להנחיל אוהבי יש שוה לכל, ואוצרותיהם שהכינו בזה אמלא הי"ש עולמות. וידוע דהימים של הצדיק הם חיים וקיימים, ואם כן מי שמסגל בכל יום תורה ומצות ומעשים טובים ואינו מקלקלן, באותן הימים ימלא אוצרותיו. והיינו את מספר ימיך אמלא, ר"ל עם מספר ימיך אמלא מה שהובטח ממקום אחר ואוצרותיהם אמלא, והבן. ועל פי זה פירשתי בקינות מלא רודפתי וחסרה שנת גאולי. דהנה ידוע דכל אדם צריך לעשות גאולה בנפשו מן הסט"א בכל יום, ולבנות בעצמו בית המקדש, ולדעתי לזה רמזו רז"ל (ירושלמי יומא פ"א ה"א) כל מי שאינו נבנה בית המקדש בימיו וגו', בימיו דייקא. והנה מי ששב באחרונה, גם כן נמחל לו הכל (עיין קידושין מ' ע"ב), אבל אין לו במה למלאות, והיינו מלא רודפתי כי נרדף בהמילוי, הואיל וחסרה שנת גאולי שלא עשה גאולה בימיו ושניו, והבן.
אגרא דכלה
תומם (בראשית כה כד). חסר י"א, שהיה מהראוי לכתוב תאומים. נראה דמזה דרשו רז"ל (ילקו"ש תהלים רמז תתס"ח) שהיתה ראויה להוליד י"ב שבטים צדיקים, רק הרשע שיחת רחמה, ואם כן חסר י"א, כי הי"ב שבטים היתה מולדת עם יעקב, ממילא חסרו לה י"א, נ"ל: