ישמח משה
ובדרך דרוש על פי הדת ודין מדיני התורה, יתבאר וידבר אלקים (שמות ו ב). וגם הא דכתיב בתריה (שמות ו ג) וארא אל אברהם וגו' באל שדי ושמי ה' לא נודעתי להם וגו', עד (שמות ו ח) ונתתי אותה לכם מורשה אני ה'. הנה הקושיות רבו כמו רבו. (א), מה אשמועינן בזה שהבטחה היה בשם אל שדי, ומה נפקא מינה בזה באיזה שם היה ההבטחה, ובפרט לפי מה שפירש רש"י ושמי ה' לא נודעתי להם, שלא ניכר להם במדת אמיתית שלא נתקיים הבטחה בימיהם, אם כן אף אם היה הבטחה בשם ה', מכל מקום לא נתקיים בימיהם. (ב), ועוד קשה על הא דאמר ושמי ה' וגו', אי כפשוטו שלא הודיעם שם ה', קשה מה שהקשה רש"י והראב"ע הלא כתיב באברהם (בראשית טו ז) אני ה' אשר הוצאתיך מאור כשדים, וביעקב (בראשית כח יג) אני ה' אלקי אברהם אביך. ועוד שהיה ראוי לומר לא הודעתי, ואם נפרש כפירוש רש"י שלא ניכרתי להם במדת אמיתית שלי שהרי הבטחתים ולא קיימתים, עד כאן. קשה הרי לא הגיע הזמן שיתקיים. ואין לומר מכל מקום לא נראה להם קיום ההבטחה. זה אינו, דהלא נתקיימו להם כמה הבטחות, כמו באברהם שהבטיח לו שם אתה זוכה לבנים (ר"ה ט"ז ע"ב), והבטיח לו שתילד שרה ונתקיים. וכן ביצחק (בראשית כו ג) גור בארץ הזאת ואהיה עמך ואברכך, ונתקיים כמו שנאמר (בראשית כו כח) ראו ראינו כי ה' עמך, ונאמר (בראשית כו יב) וימצא מאה שערים ויברכהו ה'. וכן ביעקב (בראשית כו טו) והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך והשיבותיך וגו', הכל נתקיים. אם כן הרי ניכר להם מדת אמיתית שלו ית' במה שראוי להתקיים אז, ומה' לא נתקיים אז שעוד לא הגיע הזמן, והחלק יעיד על הכל, ובפרט על הכלל וקצתו על קצתו, וקושיא גדולה מאד היא לענ"ד. (ג), איך נמשך לזה הפסוק (שמות ו ד) וגם הקמותי וגו'. (ד), (שמות ו ו) לכן אמור לבני ישראל אני ה', ואחר כך מסיים אני ה', ותרתי למה.
ליקוטי הלכות
וְזֶהוּ שֶׁאָמַר דָּוִד אַרְבַּע פְּעָמִים 'סַבּוּנִי' עַל הַשִּׁבְעִים עֲמָמִין הַמְסַבְּבִין אֶת הַקְּדֻשָּׁה כַּמּוּבָא. וְהֵם בְּחִינַת אַרְבַּע קְלִפּוֹת כַּמּוּבָא. וּכְנֶגְדָּם אָמַר אַרְבַּע פְּעָמִים 'סַבּוּנִי'. וְעַל-כֵּן אָמַר בַּפַּעַם הָרְבִיעִית 'סַבּוּנִי כִדְבֹרִים' נֶגֶד קְלִפָּה הָרְבִיעִית שֶׁהוּא בְּחִינַת נֹגַהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת דְּבוֹרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם עֹקֶץ רַע, שֶׁהוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ שֶׁיֵּשׁ לָהּ אֶרֶס בַּפֶּה, בְּחִינַת הָרַע שֶׁל שִׁבְעִים לְשׁוֹנוֹת. וְיֵשׁ בָּהֶם גַּם כֵּן מְתִיקוּת גָּדוֹל, דְהַיְנוּ הַדְּבַשׁ שֶׁהוּא תַּכְלִית הַמְּתִיקוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, "מַה מָּתוֹק מִדְּבַשׁ". הַיְנוּ בְּחִינַת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ שֶׁמְּבָרְרִין מִשָּׁם. כִּי הוּא בִּבְחִינַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע כַּנַּ"ל, כִּי מְתִיקוּת הַדְּבַשׁ הוּא בְּחִינַת מְתִיקוּת הַדִּבּוּר שֶׁנִּמְתָּק בִּבְחִינַת שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, בִּבְחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מַיִין מְתוּקִין, שֶׁהוּא הֵפֶךְ מַיִין מְרוֹרִין וְהֵם בְּחִינַת פְּגַם הַבְּרִית, וְהֵם בְּחִינַת מָרָה דְּאִית לָהּ תְּרֵי פִּיּוֹת. הֵפֶךְ הַדְּבַשׁ שֶׁהוּא בְּחִינַת מְתִיקוּת הַדִּבּוּר שֶׁל לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ שֶׁהוּא בְּחִינַת פִּי שְׁנַיִם כַּנַּ"ל, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בַּמַּאֲמָר הַמַּתְחִיל, הַצִּילָה מֵחֶרֶב נַפְשִׁי מִיַּד כֶּלֶב (בְּסִימָן נ). וְזֶה שֶׁנֶּאֱמַר בְּשִׁמְשׁוֹן, "כִּי מִגְּוִיַּת הָאֲרִי רָדָה הַדְּבַשׁ". וּמִשָּׁם לָמְדוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה הֶתֵּר הַדְּבַשׁ. 'מִגְּוִיַּת הָאַרְיֵה' דַּיְקָא שֶׁהוּא בְּחִינַת מַיִין מְתִיקִין, תִּקּוּן הַבְּרִית בְּחִינַת אַרְיֵה נָחִית, כַּמּוּבָא שָׁם, כִּי שִׁמְשׁוֹן הַגִּבּוֹר שֶׁהָיָה נְזִיר אֱלֹקִים וְשׁוֹפֵט יִשְֹרָאֵל, בְּוַדַּאי כַּוָּנָתוֹ הָיָה לְשֵׁם שָׁמַיִם וְהָיָה מְכַוֵּן בָּזֶה דָּבָר גָּדוֹל וְגָבֹהַּ מְאֹד מְאֹד בַּמֶּה שֶׁנָּשָֹא בְּנוֹת פְּלִשְׁתִּים וְכַוָּנָתוֹ הָיָה שֶׁסָּמַךְ עַל גְּבוּרַת קְדֻשָּׁתוֹ לֵירֵד לְעֹמֶק הָרַע שֶׁלָּהֶם שֶׁהֵם נֶאֱחָזִים בּוֹ כְּדֵי לְשָׁבְרוֹ וּלְהַעֲלוֹת מִמֶּנּוּ בִּבְחִינַת וַיַּעַל אַבְרָהָם מִמִּצְרַיִם, כְּדֵי שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה יִפְּלוּ הַפְּלִשְׁתִּים מִמֵּילָא וּכְמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ, נֵרוֹ יָאִיר, בַּמַּאֲמָר רָאִיתִי מְנוֹרַת זָהָב (בְּסִימָן ח); שֶׁכְּשֶׁצְּרִיכִין לְהַכְנִיעַ אֶת הָרְשָׁעִים שֶׁמִּתְגַּבְּרִים מְאֹד, צְרִיכִים לֵירֵד לְהָרַע, שֶׁהֵם נֶאֱחָזִים בּוֹ וּלְשָׁבְרוֹ, וְעַל-יְדֵי-זֶה מַכְנִיעִין הָרְשָׁעִים עֲדֵי אָרֶץ, עַיֵּן שָׁם. וְעַל-כֵּן נָשָֹא בְּנוֹת פְּלִשְׁתִּים, כְּדֵי לֵירֵד לָרַע הַכּוֹלֵל שֶׁהֵם נֶאֱחָזִין בּוֹ וּלְשָׁבְרוֹ. וְעַל-כֵּן בִּקֵּשׁ עֲלִילָה וְתוֹאֲנָה לְהִתְגָּרֶה בָּהֶם דַּוְקָא עַל-יְדֵי-זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, "כִּי מֵה' הוּא כִּי תֹאֲנָה הוּא מְבַקֵּשׁ מִפְּלִשְׁתִּים", כִּי דַּיְקָא עַל-יְדֵי-זֶה יוּכַל לְהַכְנִיעַ אוֹתָם וּלְשָׁבְרָם כַּנַּ"ל, כִּי שָׁם אֲחִיזָתָם, כִּי הוּא רַע הַכּוֹלֵל שֶׁל כָּל הָאֻמּוֹת וּבִפְרָט פְּלִישְׁתִּים שֶׁהֵם שְׁכֵנִים שֶׁל מִצְרַיִם וְדֻגְמָתָם. וְהֵם מִזֶּרַע מִצְרַיִם שֶׁשְּׁטוּפִין בְּזִמָּה, בְּרַע הַכּוֹלֵל מְאֹד, וְכָל עִקַּר אֲחִיזָתָם שֶׁל פְּלִישְׁתִּים מֵרַע הַכּוֹלֵל, כִּי מִשָּׁם לֵדָתָם וּבִיאָתָם לָעוֹלָם, כִּי הֵם מַמְזֵרִים מִזֶּרַע מִצְרַיִם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, "אֲשֶׁר יָצְאוּ מִשָּׁם פְּלִשְׁתִּים", כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י. וְעַל-כֵּן הָיָה לְעַם קָדוֹשׁ יִשְֹרָאֵל, תָּמִיד יִסּוּרִין מֵהֶם וְהָיוּ תָּמִיד כְּנֶגֶד יִשְֹרָאֵל וְהָרִאשׁוֹנִים בִּקְדֻשַּׁת יִשְֹרָאֵל שֶׁהֵם הָאָבוֹת, הָיוּ לָהֶם יִסּוּרִין מִפְּלִשְׁתִּים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בְּרֵאשִׁית כו, טו), "וְכָל הַבְּאֵרוֹת וְכוּ' סִתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים". וְעִקְּרֵי הַמִּתְנַגְּדִים שֶׁל אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב הָיוּ פְּלִשְׁתִּים וּמִצְרַיִם:
ליקוטי מוהר"ן
וְאַחַר־כָּךְ קִלְקְלוּ הַפְּלִשְׁתִּים כָּל הַתִּקּוּנִים שֶׁתִּקֵּן אַבְרָהָם, בְּחִינַת (שם כו): וְכָל הַבְּאֵרוֹת וְכוּ' סִתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים. וְעַל כֵּן כְּשֶׁבָּא יִצְחָק לְשָׁם, הֻצְרַךְ גַּם כֵּן לֶאֱסֹר זִוּוּגוֹ כַּאֲחוֹתוֹ כַּנַּ"ל, עַד אֲשֶׁר הִמְשִׁיךְ שָׁם אֲרִיכוּת יָמִים, שֶׁהִיא בְּחִינַת יִרְאָה, שֶׁמַּצֶּלֶת מִזֶּה כַּנַּ"ל, וְאָז הֻתְּרָה לוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם): וַיְהִי כַּאֲשֶׁר אָרְכוּ לוֹ שָׁם הַיָּמִים וַיַּשְׁקֵף אֲבִימֶלֶךְ וְכוּ'. וְעַל־יְדֵי־זֶה שֶׁהִמְשִׁיךְ אֲרִיכוּת יָמִים, זָכָה שָׁם לַעֲשִׁירוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם): וַיִּזְרַע יִצְחָק בָּאָרֶץ הַהִוא וַיִּמְצָא בַּשָּׁנָה הַהִוא מֵאָה שְׁעָרִים וְכוּ', כַּנַּ"ל.