באר מים חיים
ויאמר למך לנשיו עדה וצלה שמען קולי נשי למך האזנה אמרתי כי איש הרגתי לפצעי וגו'. צריך להבין למה חזר לפרש שמות נשיו הכי לא ידענו שנשיו היו עדה וצלה, אכן יראה שחוזר למקרא של מעלה שאמר שם וצלה גם היא ילדה אף שאינה עומדת לגדל בנים, ולזה היה מקום לנשיהם לפרוש ממנו מתשמיש לטעם האמור בדברי חז"ל (בראשית רבה שם, ד') למחר המבול בא ונהיה פרות ורבות למארה. ולכן פרט שמותן לומר כי הוצרך לפייס אף לצלה כי גם היא היתה פורשת מפני ולדותיה. ואך לפי שלדבר זה היתה עדה העיקרית לפרוש מבעלה כי היא העומדת מעודה לגידול בנים, ולא כן צלה כי ילדה פעם אחת במקרה, הקדים במאמרו עדה לצלה מה שמדרך העולם להקדים החביבה והעיקר בביתו כדרך מאמר הכתוב (בראשית ל"א, ד') וישלח יעקב ויקרא לרחל וללאה וגו'. וצלה היא היתה החביבה ויושבת בצילו ועדה נקראת על שם דעדה מיניה (בראשית רבה שם, ב'), אמנם לענין הנצרך פה במה שהיו נשיו פורשות ממנו עבור כליון תולדותיהם בימי המבול היתה עדה העיקרית וצלה טפילה ולכן הקדימה במאמרו ומזה דקדקו חז"ל שבדבר התולדות דיבר עמהם לפי שהקדים עדה לצלה וכאמור.
אגרא דכלה
בפסוק (בראשית לא ד) וישלח יעקב ויקרא לרחל וכו'. ושדר יעקב את נפתלי. מדקאמר יעקב "נפתלי "אילה "שלוחה (בראשית מט כא), היינו להורות שהיה מתוקן לשליחות, ובכל מקום שנזכר ביעקב סתם שליחות, מורה על נפתלי: