אגרא דכלה
אם כה יאמר נקודים וכו' ואם כה יאמר עקודים וכו' (בראשית לא ח). הנה תמצא במאמר לבן רק נקודים ועקודים, ובחלום אמר המלאך עקודים נקודים וברודים (בראשית לא יב). והנראה דהנה לבן מרכבת הסט"א המנגדת ליעקב ובניו, אמר כן על זמן הגלות, דהנה שלש זמנים חלפו ועברו על בני יעקב בגלותם ובפרט בגלות החל הזה, שבתחלה היה גזירות שמדיות, והיה מן הצורך למסירת נפש בפועל כענין עשרה הרוגי מלכות, ועל ידי זה נתבסם העולם ועמד על תיקונו כנודע. ואחר כך הוא המבחן בעניות ודחקות, ובפרט דחקות בעלי תורה, כמבואר בזהר (תיקו"ז כא נ"ג ע"ב) שזה יהיה המבחן והכור הברזל לנשמות בגלותא בתראה, וסמוך לזמן הגאולה יהיה כל התיקון באשתדלות ברזא דאורייתא מסוד עולם התיקון, וברזא דא ואשתדלותא דא יפקון מן גלותא. והנה סוד מסירות נפש בפועל ממש במיתה, הוא מבחינת עולם הנקודים דאיתבטלן ממש, וענין המבחן בדחקות ועניות עני חשוב כמת, הוא בכל עת כמת וחי, כשמזמין לו הש"י טרפו כרגע, הנה הוא בחינת רצוא ושוב (יחזקאל א יד), מטי ולא מטי (זוהר ח"א ט"ז ע"ב), בחינת עולם עקודים כנודע. והנה התעסקות ברזין דאורייתא דבזה יפקון מן גלותא, הוא מסוד עולם הברודים שהוא עולם התיקון, על כן לבן מרכבת הסט"א אמר ליעקב שבזה ישתלם שכרו, כשיהיו בניו בבחינת עקודים נקודים, אבל מברודים לא הזכיר, כי אין רצון הסט"א בזה דבזה יפקון מן גלותא. והנה הראה המלאך אחר העקודים נקודים גם ברודים, הבן הדברים כי רמזתי למשכילים: