אגרא דכלה
בקדמין. כבר מבואר אצלינו. אפשר כוונתו לפרש עוד בראשית (בראשית א א), באמצעית הראשית [שאין לך ראשית שאינו דבוק כמ"ש רש"י], והכוונה על פי הסוד שמים וארץ עולם התיקון והמתקלא, וקודם לזה היה הקב"ה בונה עולמות ומחריבן ואמר דין הניין לי ודין לא הניין לי (ב"ר פ"ג ז'), היינו שבורר כביכול מן עולמות התהו הנרמזין במקרא בז' מלכי אדום שמלכו לפני מלוך מלך לבני ישראל (בראשית לו לא) [עולם התיקון], ממילא יתפרש בראשית באמצעית הראשית מלכין קדמאין, ברא אלקים שמים וארץ עולם התקון, על כן תרגם אונקלס בקדמין, היינו באמצעית הקודמין מלכין קדמאין שנברר מהם, וקרא המאציל עולם התיקון. והנה על פי זה יש לקשר סוף התורה בתחלתה, דהנה בכדי לרמז לישראל סודות המקובלים במעשה בראשית, הנה דבר שלח ביעקב שבאמת היה המעשה בפועל בעולם הזה שמלכו מלכי אדום לפני מלוך מלך לבני ישראל, ועל ידי זה יבינו בני ישראל סוד מעשה בראשית. וזהו לעיני כל ישראל (דברים לד יב), בראשית ברא אלקים, כי המה מבינים הסוד למה היה הקב"ה בונה עולמות והחריבן, מה שאין כן אומות העולם אינם יכולים להבין דבר זה, ודי בזה למשכיל:
באר מים חיים
או ירצה לרמז בזה אותיות אמ"ת מ"ת, כי ידוע שתכלית בריאת העולם היה בכדי לתקן שבירת הכלים ומיתת מלכין קדמאין הכתובין בקרא בסוד הכתוב (בראשית ל"ו, ל"א) ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום וגו' עד וימלוך וימת. והוא נרמז במאמר חז"ל (בראשית רבה ג', ז') במה שאמרו שהיה הקב"ה בורא עולמות ומחריבן עד שברא את אלו ואמר דין הניין לי וכו'. עד כאן. ונאריך בענין זה קצת להלן. על כן רמז בתחילת הבריאה אמ"ת מ"ת, לומר שהבריאה היתה בשביל החסד של אמת שרצה הקב"ה לעשות עם המ"ת, פירוש מאנין תבירין הוא מיתת המלכים הללו, ובכדי לתקנם ולהעלותם למעלה היתה תכלית כל בריאת שמים וארץ.
באר מים חיים
יח עוד יתבארו מאמרי אל עליון באומרו בראשית ברא אלהים וגו'. כי הנה נודע מה שאמרו חז"ל (בראשית רבה ט', ב') על פסוק וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד מכאן שהקב"ה היה בורא עולמות ומחריבן בורא עולמות ומחריבן עד שברא את אלו אמר דין הניין לי יתהון לא הניין לי כו' עד כאן. ומאמר הזה על פשוטו אינו מובן כלל, לומר כזה על בורא עולם ה' המביט לסוף דבר בקדמותו הכי לא יכול לברוא תיכף עולם שיהנה בו. ונודעת לכל פירוש המאמר הלז אשר הן הנה השבירת הכלים הידועים הרומזים במה שאמרה התורה (בראשית ל"ו, ל"א) ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך לבני ישראל וימלוך באדום בלע בן בעור ושם עירו דנהבה וימת בלע וימלוך וגו' וימת וימלוך וגו' עד המלך השמיני שמלך ונתקיים. ובודאי לא דיברה התורה במתים לספר שמות מלכי אדום באורך, ולהאריך שם עירם, ולפעמים שם אשתו כאמור ושם אשתו מהטבאל בת מטרד בת מי זהב.