אגרא דכלה
ותהר ותלד בן ויקרא וכו' (בראשית לח ג). בזה הבן נאמר ויקרא, ובאינך ותקרא. להיות שהוא הבכור ולו יאתה המלוכה קרא יהודא את שמו, כי כבר ידעת כי קריאת השם הוא ענין המהות הנשפע בנשמה, וזה השם "ער אפשר היה רצונו מלשון ניעור משנתו, שננערה מידת המלכות, ובאינך שוב לא חשש לקראות את שמם, ואמם קראתם בשמם: