Chasidut על בראשית 4:23

וטבע אבנא במצחיה. בעל הביאור פירש דדייק מדקאמר למך איש הרגתי לפצעי (בראשית ד כג) דבר שעושה פצעים. ואין נראה לי כי הנה המתרגם לא פירש דקטליה למך לקין, אדרבה פירש שלא הרג כלום. ויש ליישבו בדוחק לדעתי דהכי קאמר, וכי הרגתי איש לפצעי כמו שקין שהרג באבן. והנ"ל דדייק מויקם קין דלא היה לו לומר רק ויהרג קין את הבל, על כרחך לומר דקודם שהרגו קם עליו, דהיינו שלקח בידו חפץ להרגו, רק שלא ידענו איזה חפץ לקח בידו, ומדקאמר (בראשית ד ח) ויהי בהיותם בשדה, משמע חפץ הנמצא בשדה דהיינו אבנים, נ"ל:

לא גברא קטילת וכו' ואף לא עולמא חבלית וכו'. נראה דעתו דנשיו היו פורשות מחמת גזרות המבול (עיין ב"ר פכ"ג ד'), ושיעור הכתוב לדעתי כי איש הרגתי (בראשית ד כג), האם הרגתי איש שיהא זה גורם לפצע"י, וכי ילד הרגתי שיהא זה גורם לכליון בניי שהם חבורה שלי, כי הבנים הם חבורה של האב, נ"ל:

ויאמר למך לנשי"ו (בראשית ד כג). הנה תיבת לנשי"ו מיותר, כיון שיאמר אחר כך עד"ה וצל"ה שמען וכו', ידענו כי לנשיו ידבר. אך הוא להורות כי על עסקי אישות ידבר, והנה לא פירש בכתוב מאיזה טעם פירשו ממנו, כיון שלא היתה טענתם טענה ושלא כדין עשו, על כן לא הזכיר טעמם ונימוקם: