Chasidut על בראשית 40:13

עוד במדרש (ב"ר פ"ט ג') אשרי הגבר אשר שם ה' מבטחו (תהלים מ ה), זה יוסף, ולא פנה אל רהבים על ידי שאמר לשר המשקים כי אם זכרתני והזכרתני (בראשית מ יד), ניתוסף לו שתי שנים. ר' יודן אומר המון רובי רברבי' שהם שטים אחרי כזב, אוי לו למי שהוא בוטח בהם. וכבר תמהו דאדרבה יוסף פנה אל רהבים, ועיין בידי משה דגרס אשרי האיש אשר שם ה' מבטחו ולא פנה אל רהבים, זה יוסף כך צריך לומר, ור"ל אשרי אשרי האיש שלא עשה כמו יוסף וגו'. והנה מלבד שאין זה דרך לשון המדרש, קשה גם כן מ"ש ולא פנה אל רהבים, דבשלמא אי נימא דקאי על יוסף, שפיר דנקט רהבים דהיינו מצרים דמעשה שהיה כך היה, אבל אי נימא דקאי על שלא יפנה האדם לרהבים והיא אזהרה לכל אדם, מ"ש רהבים דנקט. ועוד ראיה ברורה כי אשר שם ולא פנה, ודאי לשון עבר הוא ולא לשון הוה, אלא ודאי דקאי על יוסף, אם כן הדרא קושיא לדוכתיה. והנ"ל כי יש לדקדק במדרש הנ"ל שכתב על ידי שאמר לשר המשקים וכו', והלא עיקר הבטחון בלב, כמ"ש (תהלים קיב ז) נכון לבו בטוח בה', וכן (תהלים כח ז) בו בטח לבי ונעזרתי. אך הענין הוא, כי באמת אלו היה יוסף בוטח בשר המשקים לא היה נעזר, כי היה כבר בכלל ארור הגבר וגו' (ירמיה יז ה). אך יתבאר על פי מה ששמעתי בשם המגיד מהרי"מ זצוק"ל על הפסוק (בראשית מ יג) ונתת כוס פרעה בידו כמשפט הראשון אשר היית משקהו, על פי הגמרא (גיטין ו' ע"ב) זבוב מצא וכו', ועל פי הגמרא (מגילה י"ג ע"ב) הקציף השי"ת אדון על עבדו לעשות רצון צדיק, עד כאן דבריו. ולפי זה הבין יוסף כי מה' היה כדי שיהיה לו הצלה, והיינו דאמר לשר המשקים כי אם זכרתני, על כרחך והזכרתני, והבן. ונמצא לפי זה בטחונו היה בהשי"ת, ובאמת לא פנה אל רהבים, רק שהבין שהשי"ת עושה שליחותו על ידי שר המשקים, כי בכל הקב"ה עושה שליחותו (שמו"ר י' א'), רק בזה אשתבש דלא היה לו לומר דבר זה לשר המשקים, כי אם מה' הוא ממילא יזכרנו על כרחו. ועל פי זה מבואר אשרי הגבר וגו', כי לכך נעזר כי בה' בטח לבו ולא פנה אל רהבים, רק שה' רוצה לעשות שליחותו על ידו ולכך נעזר, ועל ידי שאמר דייקא ניתוסף לו וכו', והבן.

ובעמדי במקהלות לעורר הלבבות, פירשתי ענין פרשה זו על סילוקן של צדיקים, על פי המדרש (במ"ר פ"א י"א) דאם יזכו יעלו לגדולה כמו שנאמר (בראשית מ יג) ישא פרעה את ראשך והשיבך על כנך, ואם לא יזכו ימותו, כמה דתמא (בראשית מ יט) ישא פרעה את ראשך מעליך וכו', עד כאן דבריו. הרי דנשיאת ראש משמש לתרין אנפין. והנה פקד, שבע ביאורים יש לו, ואמר לשון חסרון, כמו ולא נפקד ממנו איש (במדבר לא מט), וגם לשון זכירה, כמו פקד פקדתי (שמות ג טז). והנה ידוע (תענית י"א ע"א) דצדיק נאסף בעון הדור ומכפר על עון הדור, אך כדי שלא יענשו על שאבדו הצדיק, ההספד והבכיה מכפר. והיינו (שמות ל יב) כי תשא את ראש בני ישראל, דהיינו שח"ו יסתלק ראש בני ישראל הוא צדיק גדול שהוא ראש בני ישראל בשיעור קומה, הוא לפקודיהם, ר"ל מחמת חסרונותיהם שחסרו בתורת ה'. ונתנו, על דרך שכתב בספר מקום שמואל בפסוק (במדבר יד א) ויתנו את קולם, דהקול הוא אין בו ממש ואין שייך בו לשון נתינה, רק הוא מגזרת לתנות לבת יפתח (שופטים יא מ), הכי נמי ונתנו איש, ר"ל שמה שיספיד כל איש, הוא כופר נפשו בפקוד אותם, בעת שירצה לפקוד עליהם אבידת הצדיק, ולא יהיה בהם נגף וגו'. זה יתנו ר"ל יספדו, כל העובר על הפקידים, ר"ל העוברים על מצות ה' יספדו, מחצית השקל הוא הצדיק, ועל פי מ"ש בת"ח כי הצדיק מחצית העולם, כאמרם (ברכות ו' ע"ב) שקול זה כנגד כל העולם, והוא נלכד ביד מדת הדין וכל העולם ביד מדת הרחמים, וכמו שפירשתי בפרשת ואתחנן בפרשת פקודי, בשקל הקדש, שנשקל בדעתו של אל דעות כמ"ש הרמב"ם (הלכות תשובה פ"ג ה"ב), עשרים גרה השקל, על פי מ"ש בהמשכה בעשרה מאמרות נברא העולם (אבות פ"ה מ"א), דעשרה מאמרות היינו עשרת הדברות, והם עשרים גרה, כמ"ש רש"י בפרשת שמיני בפסוק (ויקרא יא ד, ד"ה גרה) והוא גרה לא יגר, שהוא מגיזרת כמים המוגרים ארצה (שמואל ב' יד יד), הכי נמי הם ניגרים מגבוה על גבוה עד תחתית התחתית, וחוזר וסובב עד לשורשו כנודע וניגרים מלמעלה למטה ומלמטה למעלה, השקל ר"ל כלי הבריאה כמו שנאמר בספר יצירה שקלן וכו', ומזה מחצית השקל כנ"ל, תרומה ר"ל נסתלק, כמו שנאמר (במדבר יז י) הרומו מתוך העדה, ר"ל שיסתלקו מתוך העדה, וכן פירושו כאן שנסתלק לה' ועל זה יספדו שגרמו בעונם, כל העובר על הפקודים ר"ל על מצות ה' (עיין זו"ח ע"ב ע"ב), מבן עשרים שנה ומעלה שהוא בר עונשין, יתן ר"ל יספיד תרומת ה', היינו הצדיק שנתרם ונסתלק בעונם, והבן זה.

בחלום שר המשקים ישא פרעה את ראשך (בראשית מ יג). תרגום ידכרינך פרעה, ובשר האופים יעדי פרעה וכו' (בראשית מ יט). נלמד מהטעם, בשר המשקים הטעם הוא במהפך בתיבת "ישא, ובשר האופים בפשטא, להורות שהדבר כפשוטו שיקח ממנו את ראשו, ובשר המשקים "במהפך להורות ההיפוך, היינו הכוונה בהיפוך, דהיינו שיהיה ראשך אצל הנשיא היינו המלך, שתעלה בזכרונו מה שהיית שכוח עד עתה, ועוד צריך עיון: