אגרא דכלה
והעוף (בראשית א כב) ג', (השמיט בעל מבין חידות). והם ג', א' דין. ואידך והעו"ף אוכל אותם מן הסל (בראשית מ יז). ג' ויקרא (יא מו) זאת תורת הבהמה והעוף. הנה אמרו רז"ל (פסחים ג' ע"ב) לעולם ישנה אדם לתלמידו דרך קצרה, גלוי וידוע לפני הש"י שעופות טהורות מרובים מן הטמאות לפיכך מנה הטמאות, ובבהמות הוא בהיפוך. והנה קשה כיון דהדבר הזה לא נודע לנו, נאמר אדרבה בהיפוך שמנה את הרוב. ונראה דלמדו זה מן המסרה והעו"ף יר"ב, והעו"ף אוכל, היינו העוף הנאכל הוא העו"ף אשר יר"ב היינו הרוב, על כן זאת תורת הבהמה והעוף, זאת מה שעשה התורה בבהמה והעוף אשר בבהמה מנה טהורים ובעופות הטמאים: