Chasidut על בראשית 42:35

וַיְהִי הֵם מְרִיקִים שַׂקֵּיהֶם וְהִנֵּה אִישׁ צְרוֹר כַּסְפּוֹ בְּשַׂקּוֹ, וַיִּרְאוּ אֶת צְרֹרוֹת כַּסְפֵּיהֶם הֵמָּה וַאֲבִיהֶם וַיִּירָאוּ. וַיֹּאמֶר לָהֶם יַעֲקֹב אֲבִיהֶם אֹתִי שִׁכַּלְתֶּם, יוֹסֵף אֵינֶנּוּ וְשִׁמְעוֹן אֵינֶנּוּ וְאֶת בִּנְיָמִן תִּקָּחוּ, עָלַי הָיוּ כֻלָּנָה (בראשית מ״ב:ל״ו).

וְזֶה פֵּרוּשׁ (בראשית מ״ב:ל״ה): וַיְהִי הֵם מְרִיקִים שַׂקֵּיהֶם וְהִנֵּה אִישׁ צְרוֹר כַּסְפּוֹ בְּשַׂקוֹ. אַחַר כָּל הַתַּעֲנִיתִים, שֶׁהוּא הֲרָקַת הַשַּׂק, בְּחִינַת הַגּוּף, עֲדַיִן: וְהִנֵּה אִישׁ צְרוֹר כַּסְפּוֹ – שֶׁקָּשׁוּר וְצָרוּר כַּסְפּוֹ וְתַאֲוָתוֹ בְּשַׂקּוֹ וְגוּפוֹ. וַיִּרְאוּ אֶת צְרֹרוֹת כַּסְפֵּיהֶם הֵמָּה וַאֲבִיהֶם, הַיְנוּ, לֹא דַּי צְרוֹרוֹת כַּסְפֵּיהֶם, שֶׁהוּא תַּאֲווֹת עַצְמָן, כִּי אִם גַּם הֵמָּה וַאֲבִיהֶם, הַיְנוּ הַתַּאֲווֹת שֶׁל אֲבִיהֶם, גַּם הֵמָּה לֹא נָפְלוּ מֵהֶם. וְזֶהוּ: וַיִּירָאוּ, כִּי חֲרָדָה נָפְלָה עֲלֵיהֶם, וַאֲזַי לֹא הָיוּ רוֹצִים לְהִשְׂתָּרֵר וְלִמְלֹךְ:

אשר על כן הנה אברהם אבינו ע"ה העיד על עצמו ואנכי עפר ואפר ובודאי לא היה לו לדעתו שום מצוה ומעשה טובה מצד עצמו ולא ראה בכל עשיותיו כי אם מה שמחנך את אחרים לתורה ומצוות ה' לעבוד את אלהי עולם, וכאן שראה באלו המלכים ששבו את לוט וידע כי זה היה רק לחרף את אלוה אברהם ואברהם, להראות אשר משחקין בו ולוקחין בן אחיו לשביה כדי שירע בעיני אברהם ולא יוכל לעמוד נגדם ואז אמר אברהם רבונו של עולם יתמו כל זכיותי שיש לי מעט מחניכת בני אדם לעבודתך ותשלם לי שכר זה בעולם הזה שארדוף את המלכים ואכם וארדפם בכדי שיתקדש שמך בעולם וידעו כי אתה האל העושה פלא ותעזור להבוטחים בך וכל קויך לא יבושו, ולא יעמדו עוד לחרף ח"ו את אלהים חי. וזה אמר הכתוב וירק את חניכיו מלשון (בראשית מ"ב, ל"ה) ויהי הם מריקים שקיהם או (שמות ט"ו, ט') אריק חרבי, פירוש שאני מריק כל זכויותי ממה שהייתי מחנך לרבים לעבודת ה' כי אין בי יותר כי אם זה ואני מקבל להישאר ריק מזכות חניכי, בכדי שיתגדל ויתקדש שמיה רבא וידעו כי יש אלהים בעולם.