ליקוטי הלכות
'הָשִׁיבָה שׁוֹפְטֵינוּ וְיוֹעֲצֵינוּ' וְכוּ' כְּנֶגֶד נַפְתָּלִי בִּבְחִינַת (בְּרֵאשִׁית מט) נַפְתָּלִי אַיָּלָה שְׁלֻחָה הַנֹּתֵן אִמְרֵי שָׁפֶר, שֶׁהֵם אֲמָרִים נָאִים לְבָרֵר הַמִּשְׁפָּט וְהָעֵצָה עַל מְכוֹנָהּ וְכַמְבֹאָר בַּמִּדְרָשׁ רַבָּה סֵדֶר וַיְחִי (פָּרָשָׁה צח) הַנֹּתֵן אִמְרֵי שָׁפֶר, אִמְרֵי שׁוֹפָר שֶׁהֵם מְשַׁפְּרִין אֲמָרִים שֶׁנִּתְּנוּ בְּשׁוֹפָר וּבִתְרוּעָה אַתְּ מוֹצֵא בְּשָׁעָה שֶׁעָלוּ לִקְבֹּר אֶת יַעֲקֹב אָבִינוּ בָּאוּ בְּנֵי חֵת לְהִתְעוֹרֵר עִמָּהֶן עַל הַקְּבוּרָה וְרָץ נַפְתָּלִי כְּאַיָּלָה וְהֵבִיא אֶת הַסֵּפֶר מִמִּצְרַיִם וְשִׁפֵּר עַל יָדוֹ וּפֵרֵשׁ הַמַּתְּנוֹת כְּהֻנָּה, וְשִׁפֵּר, הִשְׁקִיט הַמְּרִיבָה שֶׁבֵּינֵיהֶם, וְעַיֵּן שָׁם בְּהַמַּתְּנוֹת כְּהֻנָּה וְזֶה בְּחִינַת בֵּרוּר הַמִּשְׁפָּט שֶׁמַּשְׁקִיט הַמְּרִיבָה שֶׁנַּעֲשָׂה עַל-יְדֵי נַפְתָּלִי שֶׁנּוֹתֵן אִמְרֵי שָׁפֶר, שֶׁהֵם דִּבְרֵי תּוֹרָה שֶׁנִּתְּנוּ בְּשׁוֹפָר וּבִתְרוּעָה, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ הַמַּתְּנוֹת כְּהֻנָּה שָׁם וְעַל-כֵּן זָכַר שׁוֹפָר וּתְרוּעָה שֶׁהוּא בְּחִינַת רֹאשׁ הַשָּׁנָה, שֶׁהוּא יוֹם שׁוֹפָר וּתְרוּעָה שֶׁאָז הוּא יוֹם הַמִּשְׁפָּט וְזֶה בְּחִינַת וּמִנַּפְתָּלִי שָׂרִים אָלֶף, כַּמּוּבָא זֶה הַפָּסוּק בַּמִּדְרָשׁ שָׁם, כִּי הֵם שָׂרִים שֶׁמּוֹצִיאִין וּמְבָרְרִין הַמִּשְׁפָּט לַכֹּל, כִּי הֵם נוֹתְנִים אִמְרֵי שָׁפֶר לְבָרֵר הַמִּשְׁפָּט וְהָעֵצָה לְהַשְׁקִיט הַמְּרִיבָה וְכַנַּ"ל וְעַל-כֵּן הָשִׁיבָה שׁוֹפְטֵינוּ כְּנֶגֶד נַפְתָּלִי. וְאָז מַתְחִיל עֲלִיַּת הַמַּלְכוּת, כִּי עִקַּר הַמַּלְכוּת הוּא הַמִּשְׁפָּט שֶׁיּוֹצֵא מִמֶּנּוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מִשְׁלֵי כט) מֶלֶךְ בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד וְכוּ', וְעַל-כֵּן מַזְכִּירִין בִּבְרָכָה זֹאת דַּיְקָא שֵׁם מַלְכוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, מֶלֶךְ אוֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט כִּי עִקַּר תִּקּוּן שְׁלֵמוּת הַמַּלְכוּת עַל-יְדֵי מִשְׁפָּט וְעַל-כֵּן מִתְפַּלְּלִין אָז תֵּכֶף בִּרְכַּת הַמִּינִים שֶׁיַּעֲקֹר הַמִּינִים וּמַלְכוּת הָרִשְׁעָה שֶׁלֹּא יִתְגַּבְּרוּ כְּנֶגֶד מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִתְגַּבֵּר חַס וְשָׁלוֹם הַגַּדְלוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת מִינוּת וַעֲבוֹדָה זָרָה, בְּחִינַת מַלְכוּת הָרִשְׁעָה שֶׁלֹּא יִתְגַּבֵּר עַל מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהִיא הַתְּפִלָּה וְכַנַּ"ל:
ליקוטי מוהר"ן
וַאֲנַחְנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מְקַבְּלִין הַשֶּׁפַע דֶּרֶךְ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְשֶׁפַע אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הִיא הֶאָרַת פְּנֵי יַעֲקֹב, הֶאָרַת הַתְּפִלִּין. וּבִשְׁבִיל זֶה כְּתִיב בָּהּ, (בראשית מ״ט:כ״א): הַנּוֹתֵן אִמְרֵי שָׁפֶר; כִּי שֶׁפֶר זֶה בְּחִינַת פְּאֵר, בְּחִינַת תְּפִלִּין, הַיְנוּ, שֶׁהִיא נוֹתֶנֶת לָנוּ אוֹתִיּוֹת הֶאָרָה שֶׁקִּבְּלָה מִתְּפִלִּין.
מי השלוח
ארור לקח שחד להכות נפש דם נקי. הוא נגד נפתלי שכתיב בו (בראשית מ"ט,כ"א) נפתלי אילה שלוחה, וזה האזהרה הוא שלא ימהר האדם טובה לחבירו קודם הזמן, ולא יתפעל ממה שיוטב לחבירו כי בזה יעשה לו רעה, וזה נקרא לקח שחד שיתפעל מטובה ואפילו מטובת חבירו.