ליקוטי מוהר"ן
זֶה בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כְּתַרְגּוּמוֹ (בראשית מ״ט:כ״ג): וָרֹבּוּ בַּעֲלֵי חִצִּים – בַּעֲלֵי פְּלֻגְתָּא.
ליקוטי מוהר"ן
וְעַל־יְדֵי שֶׁנִּתְרָאָה תֵּבֵל, הַיְנוּ מֶחָאַת הַכַּפַּיִם, עַל־יְדֵי־זֶה הֵאִירוּ בְּרָקָיו – נִתְתַּקֵּן הַמַּחֲלֹקֶת הַנִּקְרָא בָּרָק, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (זכריה ט׳:י״ד): וַיֵּצֵא כַבָּרָק חִצּוֹ; וְחֵץ לְשׁוֹן מַחֲלֹקֶת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית מ״ט:כ״ג): וַיִּשְׂטְמוּהוּ בַּעֲלֵי חִצִּים; וְתַרְגּוּמוֹ: בַּעֲלֵי פַּלְגּוּתָא.
באר מים חיים
וזה אומרו והנה אנחנו מאלמים אלומים בתוך השדה פירוש שאנחנו מקשרים קשרים ומיחדין יחודים וזיווגים בתוך השדה שדה חקל תפוחין, ואמנם כי קמה אלומתי וגם נצבה כי בחינת יוסף היה בחינת צדיק יסוד עולם כנודע שעל כן (בראשית מ"ט, כ"ג) ותשב באיתן קשתו, והוא המקים לכל בחינת הקשר והזיווג להעמיד המלכות על תלה להיותה עטרת תפארת ביד ה'. וכפל הדברים לומר קמה אלומתי וגם נצבה כי הנה סובר שהמלכות לא יעדי מניה לעלמין עבור בחינת ברית קיימא שהיה בו והוא המקים לבחינת המלכות וקמה אלומתי עתה וגם נצבה לעלמי עלמיא והנה תסובינה אלומותיכם ותשתחוין וגו' כי כללות כל המאורות והבחינות באין לבחינת הצדיק יסוד עולם כנודע ומשם לשכינת עוזינו. ועל כן חרה אף השבטים עליו ונאמר,