אגרא דכלה
גם מעוף השמים שבעה זכר ונקבה (בראשית ז ג). הנה לא פירש כאן בטהורים דוקא מדבר, וצריך ללמוד סתום מן המפורש וטעמא בעי. גם שינה בכאן לומר זכ"ר ונקב"ה. גם צריך להבין ריבוי הגם. והנראה דבתיבת ג"ם מרבינן דגם ביצי עופות יכניס, על כן אמר זכר ונקבה, דלא שייך בביצים אי"ש ואשת"ו רק זכ"ר ונקיב"ה, וניכרים הם שזה סגלגל וזה ארוך כנודע לבקיאים, על כן לא הוצרך לפרש דמדבר בטהורים, כי בעופות טמאים יש שאינם מטילים ביצים, ועל כן מרבינן דוקא באותן שאין מולידים רק על ידי הטלת ביצים, שהם טהורים דוקא כנודע מרז"ל (ב"ר פס"ח י"א), ויהי רצון שלא יאמר פינו דבר שלא כרצונו: